הלום אהבה (2010)
Love Struck
תקציר
#תקציר מורחב
הסרט מתואר כמסע פנימי של היוצר בעקבות שאלה שהתעוררה אצלו: הוא בן 45 והאהבה האחרונה לאישה שחווה קרתה לפני 12 שנה (ובדיעבד הוא הבין שגם היא הייתה חד צדדית). הוא רוצה לברר מדוע אני לא מצליח להתאהב שוב.
המסע עובר דרך חברים, ...
המסע עובר דרך חברים, ...
אביטל טלי מרקוס (בימוי)
פרטי התקציר
#עוד קוים סיפוריים
הסרט מתואר כמסע פנימי של היוצר בעקבות שאלה שהתעוררה אצלו: הוא בן 45 והאהבה האחרונה לאישה שחווה קרתה לפני 12 שנה (ובדיעבד הוא הבין שגם היא הייתה חד צדדית). הוא רוצה לברר מדוע אני לא מצליח להתאהב שוב.
המסע עובר דרך חברים, פסיכולוג, אמו הגוססת במוסד סיעודי, ועבודתו היומיומית כשוטף כלים.
דברים רבים מתבררים ליוצר במהלכו של המסע: הנכות הרגשית שמלווה אותו מילדות בעקבות היחסים במשפחתו; חוסר הרצון שלו להתבגר; העובדה שסיפור חייו הוא סיפור גברי במהותו - סיפור שבו הרגשות האמיתיים מוסתרים רוב הזמן, ואלה שכן נחשפים מופנים בעיקר אל חברים, אל הפועל תל אביב ואל חתול בשם קלינט שהוא שותפו היחיד לחיים.
המסע עובר דרך חברים, פסיכולוג, אמו הגוססת במוסד סיעודי, ועבודתו היומיומית כשוטף כלים.
דברים רבים מתבררים ליוצר במהלכו של המסע: הנכות הרגשית שמלווה אותו מילדות בעקבות היחסים במשפחתו; חוסר הרצון שלו להתבגר; העובדה שסיפור חייו הוא סיפור גברי במהותו - סיפור שבו הרגשות האמיתיים מוסתרים רוב הזמן, ואלה שכן נחשפים מופנים בעיקר אל חברים, אל הפועל תל אביב ואל חתול בשם קלינט שהוא שותפו היחיד לחיים.
ז'אנר:
מידע לצופים
שפה מדוברת:
המלצות צפיה:
מידע לחוקרים ולמקצוענים
הפצה בישראל:
הפצה רשמית
בכורה בבתי הקולנוע: 17.12.2010 (הפצה מצומצמת)
בכורה בבתי הקולנוע: 17.12.2010 (הפצה מצומצמת)
זמן ריצה:
65 דקות (שעה ו-5 דקות)
צבע:
צבע
בימוי
הפקה
תגובות וביקורות גולשים
שתפו את גולשי אידיבי בדעתכם על סרט התעודה, כתבו ביקורת, שאלו שאלות, ודונו ברעיונות שראיתם על המסך.
מציג 10 מתוך 12 תגובות
השכן המיתולוגי,עומר חרמש.
חומרים קשים לצפייה ולעישון.7 בסולם שפוי , 10 בסולם מלא.
לא היית רוצה שבלי להתכוון חס וחלילה היו מציגים משהו ממשפחתך במצב
כפי שנראתה אימו של "הבמאי שחקן".
רמת הסרט היא נמוכה ולא נראה שכדאי להציגה למתלמדים.
עופר
תתבייש לך הסרט דוחה ובטח גם אתה כזה
סינימטק התאכזבתי ממכם
מאוד אהבתי את הסרט. את מקוריות ורעננות היצירה, לא בטוחה שראיתי אי פעם אוטו-פורטרט דוקומנטרי כזה.
בכל הרמות - כשרונו ונוכחותו של הבמאי/שחקן, סיפורו של האנטי גיבור הזה שמסופר ומשורטט בעדינות ובאנינות למרות החומרים הבוטים והגסים לכאורה.
על האומץ ללכת עד הסוף עם החיבורים בין צילומי הבחורה והאם הגוססת. על היכולת לתת ביטוי לרגעים כל כך משמעותיים בחיים שהם על הנייר רגעים מוכרים ושחוקים שמובאים באופן
שטרם נראה כך על המסך.
מאוד אשמח לקבל עותק כדי ללמד אותו במסגרת
הקורסים שאני מעבירה על הקולנוע התיעודי בבבית ספר סם שפיגל בירושלים ובויצו בחיפה.
ברכותי
נואית
halumahava.com