המנצחת (2022) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

ראיון עם הבמאית
ש: איך עלה הרעיון של "המנצחת"?
ת: בניגוד לסרטי הקודמים אותם יזמתי והפקתי, כאן הגיעו אלי המפיקים וחשבו שזה יעורר בי השראה והם אכן צדקו.

ש: הכרת את גיבורות הסרט קודם לכן?
ת: לא, גיליתי אותן תוך כדי קריאת הגרסה הראשונה של התסריט והסיפור התחבר אלי בצורות שונות. קודם כל יש לי תשוקה עזה למוסיקה קלאסית, אבי היה פסנתרן ומנצח, סבתי היתה כנרת גדולה היא זו שלימדה אותי לנגן בפסנתר מוסיקה קלאסית וקונצרטים היו חלק גדול מן הילדות שלי. וכמובן המסע של שתי הנערות האלה המגיעות ממשפחה ממוצא אלג'יראי, מן הפרברים וכל המכשולים שהיה עליהן לעבור כדי להגיע למטרה שלהן.
אני אוהבת סיפורים חיוביים, הם נותנים השראה, הם נותנים תקוה.
ביליתי זמן רב עם שתיהן וגם עם הוריהן ולמדתי את סיפור חייהן. כל דבר שהוא בחלקו פיקציה בסרטי נטוע עמוק בחיי הגיבורים שלי, בדנא שלהם, בכל סרט שעשיתי. אנשים בטחו בי והפקידו בידי את סיפור חייהם ואני לא אבגוד בהם.

ש: רוב הדמויות בסרט הם צעירות מאד.
ת: מצאתי שזה מאתגר ומגרה, להראות את מה שמניע אותם, את הדחף, רוח הלחימה והחיוביות שיש אצל צעירים.
לשתי הבנות הללו יש כוחות על, אישיות חזקה ואומץ רב. אני לא ציירתי תמונה רומנטית של הסיפור שלהן, הן פשוט לא עוצרות. למרות שהסרט מתרחש בזן השביתות של 1995, אנחנו לא מראים שאבא שלהן קם בשלןש לפנות בוקר כדי לקחת אותן במכוניתו מרחק גדול, כדי להמנע מפקקי תנועה, או שהם הלכו קילומטרים רבים מבית הספר לביתן. זה לא מנע מהם להתמיד בלימודיהן בקונסרבטורין. הן לא נלחמו רק עבור עצמן הן רצו שגם אחרים יצליחו הן רצו להעביר הלאה את מה שהורים העבירו להן. הן רצו ועדיין רוצות להביא את המוסיקה הקלאסית לקהל רחב ככל האפשר. זאיה אמרה "זה לא עומד לשנות את העולם אבל זה ישנה את בני האדם".
יש סצינה בסרט בה פטומה יוצרת שיטה באמצעות מדבקות צבעוניות על מיתיר הצ'לו , כך שאיזבל, עם תסמונת דאון תוכל לנגן על הצ'לו. איזבל משחקת את עצמה בסרט והיא עדיין תלמידה של פוטמה. וכל הדבר הזה שינה את חייה.
ש: נוסף לשיח המתנשא בגלל מוצאן הן מתמודדות עם מיזוגניה, גם המנטור שלה המנצח צ'ילבידקה אומר לזאיה בתחילה "ניצוח הוא לא מקצוע לנשים".
ת: העלבונות התחילו מיד בבית הספר בו תלמידים זלזלו בבנות העניות הללו. יש סצינות שחתכתי, באחת מהן המורה למתמטיקה מתפלא מן הציונים של זאיה. "איך את יכולה להיות טובה כל כך כשאת באה משכונת פנטן,?" או מנהל בית הספר שאומר לתאומות " ללא סניקרס", בעוד שכל הנערים והנערות מסביבן נועלים סניקרס.
יש סצינה קשה לאחר שחבר שופטים מחליט להעניק את הרס לפטומה ומדליה, המורה שלה מתנגד. ואף פעם הן לא אמרו "אולי הם צודקים... נפרוש."

ש: נילס ארסטרופ משחק את צ'ילבידקה בסרט.
ת: צ'לבידקה היה רומני ובודאי דיבר צרפתית במבטא רומני. נילס לא מדבר במבטא בסרט. צ'ילבידקה דיבר 8 שפות שוטפת. הוא היה איש מוכשר בצורה לא רגילה. ונילס מביא את הנוכחות של המאסטרו את המתיקות הברוטלית מעורכת עם אלימות מילולית.

ש: יש הרבה שחקנים בסרט רובם מוסיקאים איך היה תהליך הליהוק?
ת: זה היה אחד הדברים הקשים ביותר שחוויתי זה היה תהליך מאד מתסכל.

ש: לינה אלערבי שמשחקת את פטומה האחות היא כנרת אבל לאוליאה טמאמרה המשחקת את זאיה לא היה רקע מוסיקלי קלאסי בכלל.
ת: רציתי אותה, היא לא ידעה כלום כמובן על ניצוח ומעט מאד על מוסיקה סימפונית. היא עבדה הרבה עם זאיה זואני שהדריכה אותה לפני ובמהלך הצילומים. גם ללינה לא היה קל כיון שנגינה בצ'לו היא שונה לגמרי מן הכינור. והיא קיבלה שעורים מפטומה שליותה אותה על סט הצילומים.
אבל רציתי ששאר המשתתפים יהיו מוסיקאים. אני לא אוהבת כשרואים בסרט לפי הצילום והעריכה שזה לא השחקן שמנגן זה מוציא אותי לגמרי מן הריכוז בזמן הצפייה כי אני רואה שזה לא אמיתי, מצד שני הם היו צריכים לשחק, משהו שמרביתם לא עשו בעבר.
הדבר השני החשוב היה לכבד את הרב גוניות האתנית של נגני התזמורת שמרכיבים את דיברטימנטו

ש: איך נבחרו הקטעים המוסיקליים בסרט?
ת: המטרה שלי היתה לבחור קטעים שיתחברו אל הקהל, שהם ישבו ויוכלו וינסו לזהות חשוב מאד לא לצור פרובוקציות או התנגדות אצל אנשים שהם לא חובבי מוסיקה, אז בחרנו כמובן את הבולרו של רוול, שוטרט, פרופייב ויצירה של סן סן שאני מאד אוהבת. והתיעצתי כמובן עם זאיה
זאיה ופטומה היו על הסרט בכל הפעמים שצלמנו קטעים מוסיקליים. זה היה חשוב לשחקניות אז זה היה חשוב גם לי.

ש: המנצחת מביא מבט על נשים שאנחנו לא רגילים לראות כל כך הן נלחמות הן עומדות על שלהן אבל הן לעולם לא עוינות...
ת: סרטי היו פמיניסטיים מ"באוליג" בו הנשים נאבקו נגד סגירת המחלקה בה הן עבדו בבית החולים. תמכתי בנשים שנים רבות דרך "מעגל הנשים של הקולנוע הצרפתי". אותו יסדתי עם נשים אחרות בתעשייה כדי שיאפשר לנו להפגש ולדון והלחליף רעיונות ולמצוא פתרונות. גוף שנוסד בפעם הראשונה בסקטור שנשלט עד אז על ידי גברים.
עבורי פמיזים הוא דבר שנועד לבנות, דבר חיובי וזה הבסיס של "המנצחת". (מאת יחסי ציבור)