ארבע שעות ביום (2022)

Arba Shaot Beyom

ישראל · היסטוריה, תעודה · סרט תעודה

מדד אידיבי של ביקורות ישראליות

אין מספיק ביקורות

ממתין ל-4 מדרגים נוספים שידרגו. [למה?]

ומה דעתכם?

תקציר

#תקציר מורחב

עד שנות ה-1990 הונהגה בקיבוצים שיטת "החינוך המשותף", בה נמסרו התינוקות לבתי הילדים כבר בהיותם בני שלושה ימים. ההורים נפגשו עם ילדיהם לארבע שעות ביום. הסרט חושף את סיפורן של אימהות מהתנועה הקיבוצית, שבשם האידיאולוגיה, התבקשו למסור את ילדיהן לבתי ילדים ובכך לוותר על חלק מחוויית האמהות.

משתתפים וצוות הפקה

איילת דקל (יצירה)

אוריין צ'פלין (יצירה)

און קדוש (מוסיקה מקורית)

ארז בן הרוש (עורכ/ת ראשי/ת)

נטע בראון (עריכה)

דודו סטוז'מייסטר (צילום)

פרטי התקציר #עוד קוים סיפוריים

הלינה המשותפת בבית הילדים הייתה אחד היסודות המרכזיים שהנחה את התנועה הקיבוצית מיום היווסדה. טובת הילדים, חינוכם והגנתם, הועמדו בראש מעיניו של הקיבוץ, וחבריו ראו בגידול הילדים אחריות משותפת. בכל אחד מהקיבוצים החלו ברבות השנים לערער על שיטה זו, עד שבשנות התשעים בוטלה באופן מוחלט הלינה בבית הילדים, וילדי הקיבוץ של היום גדלים עם הוריהם, אך הזיכרונות מהתקופה ההיא צפים ועולים.
הסרט הדוקומנטרי "ארבע שעות ביום" שיצרו איילת דקל ואוריין צ'פלין, ומתבסס על ספרה של צ'פלין, מעמיד במרכזו את חוויית האימהות של שמונה נשים שגידלו את ילדיהן באורח חיים ייחודי, שיש מי שיגדירו אותו כ"ניסוי חברתי". כיצד הן תופסות את אימהותן כיום? איך השפיעה השיטה על דפוסי הקשר שלהן עם ילדיהן, אז והיום? איך הן חיות עם הבחירות שעשו, בחירות שהן חלק מזהותן, ומהם הרגשות והערכים שמלווים אותן סביב אימהותן היחודית?

ז'אנר:

היסטוריה, תעודה

עריכה

מידע לחוקרים ולמקצוענים

הפצה בישראל:

הפצה רשמית
בכורה בטלויזיה: 12.02.2022

צבע:

שחור ולבן,צבע

בימוי

איילת דקל

הפקה

אורלי ארבל
דר פלטי הפקה בפועל