רעב: מחתרת רופאי גטו ורשה (2020)

הסרט מביא את סיפורם של רופאי גטו ורשה, שכנגד כל הסיכוים, בתנאים קשים ביותר של סגר, צפיפות ומחלות קשות, הקימו מערך בריאות מרשים שתיפקד 24 שעות ביממה, וסיפק שירותים לאוכלוסיית הגטו. המערך הרפואי של הגטו כלל כ-800 רופאים ורופאות, מדענים בעלי שם ואחיות מקצועיות. במסגרת המערך שהקימו, הצליחו הרופאים היהודים ליצר שני מיזמים חסרי תקדים: פקולטה מחתרתית ללימודי רפואה, ומחקר שעסק ברעב.
הפקולטה הוקמה ב-1941, בניגוד מוחלט לפקודות הנאצים. מספר פרופסורים ורופאים, בשיתוף ראש מערך הבריאות ביודנראט, ד"ר ישראל מילייקובסקי, העמידו מערך לימודים ל- 500 הסטודנטים לרפואה שעברו לחיות בגטו. הלימודים התקיימו בכל תנאי ובכל מזג אוויר, בחשאיות ותחת איום מתמיד של סכנת מוות. הסטודנטים המתקדמים, יכולים היו לסייע ולטפל באוכלוסיית הגטו שמנתה אז כ- 450,000 איש וסבלה מרעב, מטיפוס ומתחלואים רבים.
כשנה לאחר מכן, נולד הרעיון לערוך מחקר על "מחלת הרעב". הרעב היה גורם עיקרי לתמותה בגטו, אבל הוא התבטא בצורות שונות בקרב דרי הגטו: חלקם נראו מנופחים ומנוזלים, אחרים נראו רזים וכחושים. בעזרת המחקר ביקשו הרופאים להבין לא רק מדוע נוצרים ההבדלים הללו, אלא שאפו גם לסייע לתושבי הגטו ולאנושות כולה להבין מהו הרעב מבחינה קלינית ופתולוגי וכיצד ניתן להירפא ממנו.
בקיץ 1942, דר' ישראל מילייקובסקי הצליח להבריח את המחקר אל מחוץ לגטו ורופאים פולנים דאגו לפרסומו שנה לאחר תבוסת הנאצים. עד היום נחשב המחקר לחלוצי וליחיד מסוגו. האופן שבו הוא בוצע, דיוק המדידות שנלקחו, המעקב הקפדני אחר הנבדקים, פירוט הגילויים והממצאים - כל אלה כמובן חד פעמיים, בשל הסיטואציה הזוועתית שיצרו החיים בגטו.
בסרט נחשפות בפעם הראשונה עדויות מוקלטות של מי שלקחו חלק בלימודי הפקולטה המחתרתית ובמחקר על מחלת הרעב ושרדו כדי לספר. קולותיהם מביאים סיפור לא מוכר של מרד נוסף שהתקיים בגטו ורשה: מרד המוחות הטובים והאנושיים בעולם, במי שבא להשמידם.