גיבורי הדגל (2006)

זוהי התמונה הבלתי נשכחת ביותר מזירת האוקיינוס השקט שבמלחמת העולם השנייה? רגע בזמן שנתפס בעדשת המצלמה של חמישה חיילי מארינס וחובש קרבי מחיל הים מניפים את דגל ארה"ב על הר סוריבאצ'י ימים ספורים בתוך הקרב האכזרי מול חיל המצב היפני של איוו ג'ימה, אי שומם עם חופים מחול שחור ומערות גופרית.
עבור האנשים שנתפסו בתצלום, הנפת הדגל היא רק פעולה פורמאלית קטנה מתוך כל הקרב הקשה. אך עבור האנשים בבית, דמויות האנשים הללו שעבדו יחד ללא מילים כדי להתמודד מול הסיכויים ההרסניים עיצבו מחדש את התפיסה של הגיבור. זה תפס את הציבור האמריקאי רעב לתקווה ותשוש ממלחמה ללא סוף הנראה באופק. זה נתן לאמהות להאמין שבניהם יחזרו בחיים, ומשמעות עבור אלו המתאבלות על בניהם שכבר לא יחזרו.

כדי לנצל את גל הסימפטיה שנוצר בהשראת התמונה, נשלפו "מניפי הדגל" ששרדו משדה הקרב ונשלחו חזרה לארה"ב כדי להמשיך לשרת את ארצם ? לא בשדה הקרב כי אם בינות המוני קהל המעריצים שחברו יחדיו כדי להיות בקרבת "הגיבורים האמיתיים" ולרשום צ'קים להם זקוקים נואשות למימון המאמץ המלחמתי.
רק שלושה שבו בחיים ? ג'ון 'דוק' בראדלי (ראיין פיליפ), חובש קרבי מחיל הים, אירה הייז (אדם ביץ'), אינדיאני נחבא אל הכלים ורין גאגנון (ג'סי בראדפורד), רץ פלוגתי שנמנע מלהשתמש בנשקו.
שלושת מניפי הדגל מגלמים את תפקיד הגיבור בשלמות ? הם מסיירים במדינה ללא מנוחה, לוחצים את הידיים הנכונות, משמיעים את המילים הנכונות למיקרופונים ? כוח התמונה שלהם מציל את המימון המלחמתי המידלדל. אך בתוך תוכם, הם מגלים שביחד עם אחיהם לקרב שנפלו, חלק מנשמתם לא יעזוב לעולם את האדמה השחורה של איוו ג'ימה.