רגעים של צדק: בית המשפט של הרובע העשירי (2004)

כעשר שנים לאחר שהשלים את "על חם", שב דפרדון לעסוק במערכת המשפט הצרפתי. באישור מיוחד הוא עקב עם מצלמותיו במשך שלושה חודשים אחר אולמה של השופטת מישל ברנרד-רקין, קיבל את אישורם של 169 נאשמים לתעד את משפטם ובחר להציג בפנינו 25 מקרים ? מנהיגה בשכרות ועד לסחר בסמים. כמו בכותריו הקודמים, בסגנון שמאפיין את כל יצירתו, דפרדון מתעניין באנשים ולא ב"עלילה", ומכאן גם נובעת הגישה הקולנועית הזכה שלו ? המצלמה ממוקמת בגובה עיני הנאשמים, מקשיבה לסיפורם, לשאלות התביעה והשופטת, אך אינה תופסת עמדה. מה שנקלט היטב הוא אופיו האנושי של ההליך המשפטי: גישתה המעשית של השופטת ברנרד-רקין המובילה את הדיון לעבר הכרעה מבלי לקפח את זכותם של הנאשמים - ואת רצונם העז של אלו להשמיע את גרסתם. בזכות אורך הנשימה שלוקח דפרדון הופכים "המקרים" האלו לסיפורי מתח קטנים, עם דיאלוגים משעשעים לעיתים אך גם עם רגעים שוברי לב, ובסופם מתגלה מערכת המשפט בכל הדרה ? מלאכה יומיומית, נוקדנית משהו אך גם מכובדת מאד.