מבחן בוזגלו (2014)
Mivchan Buzaglo
"
תחקיר עמוק או עדויות חדשות לא היו בסרט. היו אזכורים רבים ובאופן תיאטרלי עד מאוד בקולו הרועם של הבמאי, ממעמקי רעמתו וזקנו המעלים שיבה, לשם בוזגלו.
תקציר
#תקציר מורחב
שם המשפחה הישראלי הטעון בוזגלו עדיין מסמל בישראל של היום את השד העדתי בישראל, אחרי שבשנת 1976 טבע השופט אהרון ברק את הצירוף מבחן בוזגלו - המסמן נקודת שבר ומבחן בחברה הישראלית.
בסרט מבקש הבמאי חיים בוזגלו לקיים את מבחן בו...
בסרט מבקש הבמאי חיים בוזגלו לקיים את מבחן בו...

חיים בוזגלו (בימוי)
פרטי התקציר
#עוד קוים סיפוריים
שם המשפחה הישראלי הטעון "בוזגלו" עדיין מסמל בישראל של היום את השד העדתי בישראל, אחרי שבשנת 1976 טבע השופט אהרון ברק את הצירוף "מבחן בוזגלו" - המסמן נקודת שבר ומבחן בחברה הישראלית.
בסרט מבקש הבמאי חיים בוזגלו לקיים את "מבחן בוזגלו" החוזר - האם בישראל העכשווית "בוזגלו" הוא כבר שם ככל השמות או שעדין בעל משמעויות המסמלות שונות ונחיתות עדתית? האם ניתן לשרטט את הזהות הישראלית – לטוב ולרע- דרך "הבוזגלואים" שלה? הסרט הוא מסע בגוף ראשון והבמאי יוצא למבחן החוזר מתוך מטעניו הפרטיים. השם בוזגלו כך הוא מודה השפיע עליו כתלמיד ב"פרויקט" לילדים מזרחיים בעלי פוטנציאל בבית הספר היוקרתי שליד האוניברסיטה העברית בירושלים ואף התערב בבחירת בת זוגו ובגורלו של אביו ובסרט לוקחים חלק גם בנו בן השש של הבמאי ואחיו, אורי בוזגלו המשמש כמקליט הסרט ומהווה חלק אינטגרלי מהמסע.
דרך מפגשים עם "בוזגלואים" מכל קצוות החברה בישראל, מבקש הבמאי לשמוע סיפורים נוספים ולשרטט פרופיל של המקום שבו נמצאת הזהות הישראלית העכשווית. המשתתפים בסרט נעים בין אשת הטלוויזיה אמירה בוזגלו שבתחילת דרכה המליצו לה להחליף את השם המשפחה "אם היא רוצה להצליח בתחום", הצלם ומרצה לצילום יורם בוזגלו, שוויתר פעם אחת והחליף את השם רק כדי לחזור זמן קצר לאחר מכן לבוזגלו המקורי, ד"ר אהרון בוזגלו, ד"ר ומרצה לחינוך באוניברסיטת בר אילן שטוען שלא חש באפליה במהלך חייו אבל הרבה פעמים התפלאו שהוא בעצם בוזגלו ומתאר גם את סיפורו יוצא הדופן של האב השכול חנניה בוזגלו שביהמ"ש העליון נאלץ להכריע בסכסוך בינו לבין אלמנת בנו, חלל צה"ל, על האופן שבו יונצח על המצבה ובאנדרטות השונות – בן גל או בוזגלו?
במהלך הסרט משוחח הבמאי גם עם דמויות נוספות על יחס החברה הישראלית לשם בוזגלו – ד"ר סמי שלום שטרית, מדבר על חטא הגזענות בייסודו של המבחן, שביקש לסמל את כך שכולם שווים בפני החוק אך למעשה הפך את השם "בוזגלו" לסמל לחלש ולאחר ולמייצג של אי השוויון והקיפוח בישראל, ד"ר איתן בלום, כתב דוקטורט על ארתור רופין וגישתו הגזענית שראתה באשכנזים את הראש והשכל ובמזרחים את הידיים העובדות ופרופ' אלי רוז'יק שריכז את הפרויקט הניסיוני שבו למד הבמאי כילד ורות אוטולנגי, אשת חינוך בכירה ולשעבר ראש האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך וששימשה כמורתו של הבמאי בתיכון שינתחו יחד עם הבמאי את החוויה החינוכית כפי שזוכרה לו אז וכפי שהשפיע על חייו עד היום.
בסרט מבקש הבמאי חיים בוזגלו לקיים את "מבחן בוזגלו" החוזר - האם בישראל העכשווית "בוזגלו" הוא כבר שם ככל השמות או שעדין בעל משמעויות המסמלות שונות ונחיתות עדתית? האם ניתן לשרטט את הזהות הישראלית – לטוב ולרע- דרך "הבוזגלואים" שלה? הסרט הוא מסע בגוף ראשון והבמאי יוצא למבחן החוזר מתוך מטעניו הפרטיים. השם בוזגלו כך הוא מודה השפיע עליו כתלמיד ב"פרויקט" לילדים מזרחיים בעלי פוטנציאל בבית הספר היוקרתי שליד האוניברסיטה העברית בירושלים ואף התערב בבחירת בת זוגו ובגורלו של אביו ובסרט לוקחים חלק גם בנו בן השש של הבמאי ואחיו, אורי בוזגלו המשמש כמקליט הסרט ומהווה חלק אינטגרלי מהמסע.
דרך מפגשים עם "בוזגלואים" מכל קצוות החברה בישראל, מבקש הבמאי לשמוע סיפורים נוספים ולשרטט פרופיל של המקום שבו נמצאת הזהות הישראלית העכשווית. המשתתפים בסרט נעים בין אשת הטלוויזיה אמירה בוזגלו שבתחילת דרכה המליצו לה להחליף את השם המשפחה "אם היא רוצה להצליח בתחום", הצלם ומרצה לצילום יורם בוזגלו, שוויתר פעם אחת והחליף את השם רק כדי לחזור זמן קצר לאחר מכן לבוזגלו המקורי, ד"ר אהרון בוזגלו, ד"ר ומרצה לחינוך באוניברסיטת בר אילן שטוען שלא חש באפליה במהלך חייו אבל הרבה פעמים התפלאו שהוא בעצם בוזגלו ומתאר גם את סיפורו יוצא הדופן של האב השכול חנניה בוזגלו שביהמ"ש העליון נאלץ להכריע בסכסוך בינו לבין אלמנת בנו, חלל צה"ל, על האופן שבו יונצח על המצבה ובאנדרטות השונות – בן גל או בוזגלו?
במהלך הסרט משוחח הבמאי גם עם דמויות נוספות על יחס החברה הישראלית לשם בוזגלו – ד"ר סמי שלום שטרית, מדבר על חטא הגזענות בייסודו של המבחן, שביקש לסמל את כך שכולם שווים בפני החוק אך למעשה הפך את השם "בוזגלו" לסמל לחלש ולאחר ולמייצג של אי השוויון והקיפוח בישראל, ד"ר איתן בלום, כתב דוקטורט על ארתור רופין וגישתו הגזענית שראתה באשכנזים את הראש והשכל ובמזרחים את הידיים העובדות ופרופ' אלי רוז'יק שריכז את הפרויקט הניסיוני שבו למד הבמאי כילד ורות אוטולנגי, אשת חינוך בכירה ולשעבר ראש האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך וששימשה כמורתו של הבמאי בתיכון שינתחו יחד עם הבמאי את החוויה החינוכית כפי שזוכרה לו אז וכפי שהשפיע על חייו עד היום.
ז'אנר:
מידע לחוקרים ולמקצוענים
הפצה בישראל:
הפצה רשמית
בכורה בטלויזיה: 09.03.2015
בכורה בטלויזיה: 09.03.2015
צבע:
צבע
בימוי
תגובות וביקורות גולשים
שתפו את גולשי אידיבי בדעתכם על סרט התעודה, כתבו ביקורת, שאלו שאלות, ודונו ברעיונות שראיתם על המסך.