פרסונה (1966)

ליב אולמן היא שחקנית שנאלמה דום יום אחד, וללא כל סיבה נגלית לעין. היא נשלחת לבקתה על שפת הים, שם היא מטופלת על ידי אחות מסורה (ביבי אנדרסון). האחות, שהשתיקה מכעיסה אותה ומכבידה עליה, מגלה יותר ויותר על עצמה ככל שמתקדם הסרט. היחסים עוברים מעין היפוך, ממטפל-שותק ומטופל-מדבר, למצב בו המטופלת שותקת, ואילו המטפלת מספרת על עצמה, ומגלה דוקא את הקירבה שבין הצדדים. ככל שהאחת מתעקשת על שתיקתה, השניה מדברת בשביל שתיהן, ושפיותה של האחות היא זו המוטלת בספק, ככל שמתקדם הסרט. כאשר האחות מתחננת בפני המטופלת שתחזור איתה על מילה אחת (ומספיק במילה אחת כדי לשבור את השתיקה), היא בוחרת בלא אחרת מאשר "כלום".