ללא בית (2010)

בסרטו 'ללא בית', טללים, אחד מיני ירושלמים רבים אשר עזבו בצער את ירושלים בשני העשורים האחרונים, מביט בירושלים של היום דרך האנשים אשר עדיין רואים בעיר את ביתם, ממערב העיר וממזרחה, יהודים ופלשתינים, חילוניים ודתיים. חיי היום-יום שלהם, לצד שירתם של יהודה עמיחי וט.ס. אליוט, מספקים לטללים השראה לנוע בקלילות בין העכשווי להיסטורי, בין פוליטיקה לשירה, בין האישי לאוניברסלי, בין אהבה לזעקה. ירושלים עם כל הקונפליקטים הפנימיים שלה הינה מיקרו-קוסמוס שדרכו מופיע המקרו-קוסמוס, ישראל.