שבעה (2008) ביקורות והאם כדאי לראות?
האם כדאי לראות?
כל הסיבות שיעזרו לכם לבחון האם לצפות ב"שבעה"מדד אידיבי של ביקורות ישראליות:
5.8
הביקורות ממוצעות או מעורבות
·
צוטטו 12 ביקורות ישראליות (הצגת ההתפלגות)
קונצנזוס: סרט אמנותי עם משחק מצוין.
קונצנזוס: סרט אמנותי עם משחק מצוין.
התפלגות ביקורות במדד אידיבי
ציון הגולשים:
ציון IMDb:
6.8
בידי 586 מצביעים גולשי IMDb
(הצגת התפלגות)
הגבלות גיל:
ישראל:
הותר לכל
הותר לכל
פרסים ופסטיבלים:
7 זכיות בפרסים, מתוכן 2 זכיות בפרסים חשובים במיוחד
11 מועמדויות לפרסים חשובים במיוחד
11 מועמדויות לפרסים חשובים במיוחד
"
עננת השבעה והעגמומיות מהמוות שבמרכז "שבעה" ככל הנראה גלשו יתר על המידה לתוך הבימוי של האחים אלקבץ.
"
עד סוף הסרט לא הייתי בטוחה מה הקשרים בניהם, מי אח של מי ומי נשוי למי וסביר להניח שלולא הפנים המוכרות היה לי עוד יותר קשה לעקוב אחר הדמויות.
"
במקום סרט עכור, גרעיני ורועד, ?שבעה? הוא סרט זך מאוד, צלול, בו השוטים סטטיים ברובם אבל ההתרחשות בהם גדושה ומתפקעת.
"
גודש דמויות המוכר בעיקר מסרטיו של רוברט אלטמן המנוח. לא כל הדמויות האלו מפותחות, ולא כל המטענים הרגשיים מתפרקים באותה מידה של עוצמה.
"
"שבעה", סרטם המשותף השני של רונית ושלומי אלקבץ, ממקם אותם באחת בשורה המובילה של יוצרי הסרטים כיום בישראל.
"
מדוע להשתמש בשבעה כמקפצה לגלגול העלילה? אפשר היה להעדיף בת מצווה או ברית מילה.
"
התסריט מורכב, עשיר ומפורט, טובי השחקנים של הקולנוע הישראלי מתעלים בו לתצוגות מסחררות.
"
הצופה הישראלי עומד לגלות שבעזרת תסריט מעולה, בימוי מהודק ומשחק מאופק ניתן לצלם סרט אנסמבל עם קאסט מרשים.
"
אקספוזיציה יש, ולא מעט ממנה. במשך 80% מהסרט נפתח קפל ועוד קפל בסיפור המשפחתי, עד כי לפנינו נפרש לבסוף מוסף סוף השבוע של עיתון הארץ.
"
משפחת אוחיון מחפשת כבוד, כבוד של החי למת, של אח לאחיו, של בעל לאשתו, של אם לילדיה ואת הכבוד של הצופה ליוצר הקולנועי.
"
קולנוע אמיתי - קולנוע מחוספס ודוקרני, קולנוע שחושף את הנפש האנושית במלוא מערומיה.
"
עיקר כוחו של "שבעה" הוא כמובן במתח האנושי שמתגלה ונבנה בו, באמיתות העולות ממנו על יחסים, היררכיה, טבע אנושי, כאב ומוסר ובמשחק המדויק של שלל כוכביו.
תגובות וביקורות הגולשים
שתפו את גולשי אידיבי בדעתכם על הסרט העלילתי, כתבו ביקורת, שאלו שאלות, ודונו ברעיונות שראיתם על המסך.
מציג 2 תגובות
שחקנית גם במציות
אחלה סבתא
רק חבל שסבא דוד לא נימצא ז"ל
רונית אלקבץ (יחד עם אחיה שלומי), היא גם מחברת התסריט, גם הבמאית וגם אחת מהשחקניות בסרט. היא הצליחה לקבץ לסרט אוסף אדיר של שחקנים מעולים שכולם משחקים מישחק נהדר. אני הרגשתי כאילו נכנסתי לביתה של משפחה שכנה ואני צופה בכל מה שמתרחש בה, שעה שהם יושבים יחד, רוצים לעשות טוב זה לזה, עושים רע זה לזה, ואינם יכולים לברוח זה מזה. צחקתי בקטעים המצחיקים. הזדהיתי עם הצער של האמא בקטעים של ריב בין בני המשפחה, האחים, האחיות והגיסות.
הסיפור הבולט ביותר מבין כל הסיפורים הוא הסיפור של מסורבת הגט. ויויאן (רונית אלקבץ) נשואה לאליהו (סימון אבקריאן) ונפרדה ממנו לפני שנים. אליהו מסרב לתת לה גט והיא חיה, שנים אחר שנים, בבדידות, כשאינה יכולה להתחתן עם בן לולו (גיל פרנק), האוהב אותה וחי גם הוא בבדידות. זה המצב בתחילת הסרט וזה המצב בסוף הסרט. ויויאן ובן לולו לא יוכלו אף פעם לממש את אהבתם. גם הם וגם אליהו ימשיכו לחיות חיים של סבל ושל כאב, משום שבית הדין הרבני לא יכפה על אליהו לתת לאשתו גט, למרות השנים הרבות של הפרידה.
זה חלק ממה שיש לי לומר על הסרט הזה. אם אתם רוצים לקרוא את הביקורת המלאה, חפשו בגוגל את:
יוסי רגב שבעה
או היכנסו לכתובת שלעיל.