בופור (2007) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

במובלעת קטנה, כלוב מבודד בלב ארץ אויב, בחצר מבצר צלבני מושלג שכבר אלף שנים נערים מתים למרגלותיו, עמד מוצב "בופור". הוא היה לסמל המלחמה הישראלית השנויה ביותר במחלוקת, סמל השליטה הישראלית בלבנון, אבל גם מיתוס הגבורה עליו גדלו דורות, ולמענו מסרו את חייהם. שם על ההר, מעל טבעת עננים, בניתוק מוחלט מכל עולם מוכר, חיה ובעטה מדינת ילדים-חיילים שכזו, הזויה, עם חוקים משלה, שהפחד שולט בה, אבל גם התמימות והאושר הנערי.
כך, עד ל-24 במאי 2000. בלילה ההוא הושמד המוצב, פוצץ באמצעות אלף מוקשים. תחת אורה של הלהבה האדירה נסוג הצבא הישראלי, תמו שנות הכיבוש. בגיל 22 נרשם לירז ליברטי, גיבור הסרט, בדפי ההיסטוריה כמפקדו האחרון של המוצב המיתולוגי. הוא כיבה את האורות על ההר, ונטש אותו, את המקום עליו הגן במחיר חיי חבריו.
הסרט "בופור" נכתב על בסיס אירועים אמיתיים. זהו סיפור הישרדותה של קבוצת הלוחמים הקטנה שאיישה את המוצב בחודשיו האחרונים. בבית, מאחור, מדינה שלמה דרשה לצאת משם, אמרה שהם מתים לחינם, זעקה והפגינה. המפקדים הבהירו לחיילים שתפקידם להישאר בחיים, זה הכל, כי המורל הלאומי "לא יכול להרשות לעצמו הרוגים כרגע", אבל הם - המשיכו ליפול, נפגעו מטילים ומפצצות מרגמה, וגם ניסו לנהל שיגרה בינתיים, מול נוף גן העדן ומראות הגהנום. וניסו להבין.
זהו לא סיפור של מלחמה, אלא של נסיגה. זהו סיפור בלי אויב, אבל עם ישות אמורפית שמטילה פצצות מהשמיים בשעה שחיילים צעירים חייבים להמשיך ולמלא את המשימה שלהם עד הדקות האחרונות על פסגת ההר. (מאת יחסי ציבור)

סיפור הישרדותה של קבוצת הלוחמים שאיישה את המוצב המיתולוגי בלבנון בחודשיו האחרונים, עד הלילה בו הושמד המוצב באמצעות אלף מוקשים. (מאת יחסי ציבור)

בופור (בצרפתית: beau fort = מצודה יפה, בערבית: ???? ?????? קלעת א-שקיף).

בופור היא מצודה צלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור המכונה 'רכס עלי טאהר'.

שמה האמיתי הוא בלפורט ופירוש השם הוא המצודה היפה.

בערבית קרויה המצודה קלעת ארנון על שם הכפר ארנון הסמוך אליה, או לחלופין קלעת אל-שקיף - "המבצר המשקיף".

על פי הדעה המקובלת, מצודת "בופור" הוקמה במאה ה-12 על ידי הצלבנים. אך יש הטוענים שהמצודה עתיקה יותר וכבר עמדה על תילה כשבאו הצלבנים לאזור.

המצודה נכבשה ב-1190 על ידי המוסלמים. בשנת 1240 נכבשה המצודה בחזרה על ידי הצלבנים אך בשנת 1268 כבש את המצודה הסולטאן הממלוכי בייברס ומאז נשארה המצודה בחורבנה.

בזמן מלחמת האזרחים בלבנון נאחזו במצודה אנשי ארגון הפת"ח ובמלחמת לבנון כבשה סיירת גולני את המצודה מידיהם. בפעולה זאת נפל גוני הרניק, מפקד סיירת גולני בתקופה שקדמה למלחמה, יחד עם עוד חמישה לוחמים : יוסי אליאל, גיל בן-עקיבא, רז גוטרמן, ירון זמיר ואביקם שרף.

לאחר כיבוש המצודה בא ראש הממשלה דאז מנחם בגין לבקר במצודה - באותו ביקור שאל ראש הממשלה "האם היו להם מכונות יריה?" בהתיחסו למחבלים ששהו במתחם. שאלה זו חידדה את הנתק ששרר בין הדרג המדיני לצבאי, והדגימה את חוסר בקיאותו של ראש הממשלה במהלכי הלחימה.

צה"ל מסר את המצודה לאנשיו של סעד חדאד ובהמשך התמקם בה צה"ל בעצמו. המוצב הצה"לי שנבנה היה מערכת של בטונאדות, בונקרים, מחילות ועמדות הסמוכה למבצר הצלבני, אך אינה חלק ממנו.

על חיילי צה"ל נאסר להתקרב למבצר הצלבני בנימוק כי הדבר עשוי להביא להדבקות בקדחת המערות. בכל תקופת קיומו של המוצב היה דגל ישראל מונף מעל המבצר הצלבני.

המוצב שימש לשליטה ב"רכס עלי טאהר", עליו מוקמו מספר מוצבים נוספים בהם ישבו יחידות של צה"ל וצד"ל, ובמרחב שבין הרכס ובין העיירה נבטייה.

במהלך נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בשנת 2000, פוצץ מוצב צה"ל שהיה סמוך למצודה, תוך ניסיון שלא לפגוע באתר הארכיאולוגי.

מאחר ו"בופור" נמצא בשליטת לבנון בזמן צילומי הסרט, סט הצילומים נבנה לצד מבצר צלבני אחר בשם "קלעת נמרוד", לא רחוק מהגבול עם לבנון, מהצד הישראלי של המפה. חורבות "קלעת נמרוד" זהות לדברי הבמאי, יוסף סידר, לשרידים על ההר המקורי.

לצורך שחזור המוצב, השתמשה ההפקה בכמעט 20 שעות צילומי וידאו מהמוצב המקורי, שצולמו בידי חיילים שהוצבו במקום, לצד זיכרון אישי של אנשי הצוות.

הסרט צולם בחורף, מפברואר ועד אפריל.

את שחזור ביצורי הבטון הקים יעקב איטח, מהנדס צבאי משוחרר שבנה את מוצב בופור המקורי בלבנון. בתיאום עם מעצב הסרט, מיגל מרקין, השתמש ב-1000 טונות של בטון לצורך השחזור.

אושרי כהן, שהה במשך מספר שבועות במוצב צבאי כחלק מההכנה לתפקידו של לירז.