סבא טוב סבתא טובה (1999)

"-אתם הייתם בירח דבש? – ירח דבש?! כל החיים שלנו דבש!" דיאלוג שמתקיים בין הנכדה לסביה, אשר יצאו לדרך נדודים כאשר נמלטו מביתם ומארצם עם פלישת הצבא הנאצי הגרמני לבסרביה. ואשר גם לעת זקנה הם נאלצים שוב לעזוב את ביתם ולנוע. הסרט מתעד את מסע חייהם, כל אחד מהם עבר בנפרד מסכת חוויות קשות דומות: אובדן כל הרכוש, עוני מחפיר, התמודדות עם רעב , סכנות קיומיות ממשיות ועם מות בני משפחה קרובים. עם תום המלחמה הם נפגשים בברה"מ הקומוניסטית , ומתחילים לבנות את חייהם מחדש. הם מקימים משפחה. ומטפחים תיקווה מתמדת וכמעט חסרת סיכוי לעלות לארץ ישראל. למרות החוויות הקשות של תקופת המלחמה ,והאנטישמיות של השלטון הקומוניסטי הפוסט מלחמתי בברית המועצות, הם שמרו בקפידה על אורך חיים יהודי דתי . בסופו של דבר הצליחו להגשים את חלומם-לעלות לישראל . אולם, גם בארץ המובטחת לא זכו לנחלה ומנוחה ובגיל זקנה בשל מצבם הבריאותי ההולך ומתדרדר הם נאלצים לעקור מביתם הקבוע לדיור זמני בשכירות. הסרט מעלה שאלות קיומיות בנוגע לחשיבותה של הדבקות באמונה, לאור מצב בריאותי –פיזי מדורדר . ומציג את השפעת השואה כטראומה המעצבת את נקודת השקפתם לגבי החיים. היבט אחד של השפעת השואה הנו העיסוק המרובה במזון –רכישתו ,אגירתו והכנתו. היבט אחר הוא שמירתם על אורח חיים סגפני –הרגלי צמצום, תפקות במועט ,ושמירה על הרגלים ישנים-חיי צניעות. "ירח דבש – אז לא היו דברים כאלו ,אפשר שהיה דבש על השולחן … אבל ירח דבש? זה לעשירים שאין להם מה לעשות עם הכסף-הם הולכים לירח דבש ". כך מסכם הסבא את תשובתו לנכדה ,תשובה המסמלת את תפיסת עולמו ,שהיא שילוב בין השלמה עם הגורל וקבלת הדין , המהולה באירוניה –הומור יידישאי ,שהיא חלק בלתי נפרד ממהות היהודי המוצא את הכוח לשרוד על אף הכל. אופטימיות.