האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה

סקירת טקס פרסי אופיר 2023: בלי מתח, היסטוריה נרשמה; וגם: הצעות ליעול

"שבע ברכות" זוכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר. צילום: ליאור חורש, באדיבות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה.

השבוע (א') התקיים טקס הענקת פרסי אופיר 2023 (ה-34 במספר) של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה, ואת הפרס הראשי לסרט העלילתי הטוב ביותר קטף "7 ברכות".
כשרגעי המתח היחידים נרשמו עוד לפני שהטקס בכלל החל – כשכמה עשרות מפגינים בחוץ הפצירו במוזמנים הרבים להצטרף אליהם – והפייבוריט הגדול גרף את כל הפרסים להם היה מועמד למעט שניים; והטקס עצמו לא כלל שום אקסטרות בדמות קטעי קישור, מונטאז'ים של סרטי עבר, הופעות של קטעי ריקוד או שירה; וההתרשמות הכללית מהארוע עצמו זהה להתרשמות שמקבלים בטקס חלוקת תעודות שליש בבית ספר, צצה השאלה- למה צריך את זה בכלל והאם אחרי שלושה עשורים וחצי יש עוד משהו שהאקדמיה יכולה לעשות כדי להפוך את יום חגה השנתי לארוע משמעותי באמת?

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

לראשונה: האקדמיה תקרין את מועמדי האופיר לסרט הטוב בפני הקהל הרחב

"בתולים". איתמר קיגלר, מאור לוי.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה יוצאת לראשונה ביוזמה לקרב את הקהל הרחב אל הקולנוע הישראלי ואל פרסי אופיר, עם הקרנות חד-פעמיות של חלק מהמועמדים לפרס אופיר לסרט הטוב ביותר 2022 בסינמטק תל אביב שיהיו פתוחות (בתשלום) לקהל הרחב (ולא רק לחברי האקדמיה, כפי שהיה עד כה). הסרטים הם "איפה אנה פרנק", "הדרך לאילת", "ולריה מתחתנת", "סינמה סבאיא", "בתולים" (שאינו מועמד לפרס הסרט וכנראה מחליף את "קריוקי" שעתיד לעלות לאקרנים בסמוך להקרנות) ו"סבוי" (שמועמד לפרס סרט התעודה הטוב ביותר).

ככל הידוע לי זוהי היוזמה הראשונה של האקדמיה להקרין סרטים ישראלים בפני הקהל הרחב, ולא להתמקד רק בתעשיית הקולנוע המקומית והעולמית דרך הרובד היוקרתי של זכיה בפרס (והקרנות האקדמיה הידועות בתעשיה שחושפות את אנשיה לסרטים – לפעמים הזדמנות יחידה לראות סרטים ישראלים מסוימים שלא ימצאו הפצה לקולנוע). כמות הכסף שהשקיעה האקדמיה ביוזמה אמנם לא גבוהה עד כדי הקרנה בודדת לכל סרט ורק ל-6 סרטים מתוך כל המתמודדים (יצוין כי 85 סרטים הוגשו לתחרות הפרסים השנה – כולל סרטי תעודה וקצרים כמובן) כשחלקם יופצו רשמית לקולנוע ויהיה ניתן לצפות בהם בכל בית קולנוע ולא רק בסינמטק ת"א, אבל זו התחלה יפה – בטח כש'יום הקולנוע הישראלי' שהיה אמור להתקיים ב-14 בספטמבר, בוטל-נדחה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

האקדמיה הישראלית לקולנוע מקצרת משנה למיד את זכות ההצבעה של מצטרפים חדשים לכל הפרסים שמעניקה

האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה הודיעה על שינוי ראשון מזה עשור לתקנון שלה, שיאפשר לחברים ולמצטרפים חדשים להצביע באופן מידי לכלל הפרסים שהיא מעניקה, במקום להמתין שנה כפי שהורה התקנון עד כה. באופן כללי מדובר על פרסי אופיר, פרסי הטלויזיה הישראלית ופרסי הטלויזיה לילדים ונוער. עם זאת, כדאי להדגיש שהשינוי בתקנון יפסח על ההצבעה על פרסי אופיר 2022 (וימתין לפרסי אופיר 2023) משום שההצבעה על 2022 נמצאת בעיצומה בימים אלה ממש.

ההשפעה הראשונה של השינוי בתקנון תיערך לקראת פרסי הטלויזיה לילדים ונוער שטקס הענקתם מיועד להתקיים בדצמבר 2022. אחריהם יוענקו מטעם האקדמיה פרסי הטלויזיה וטקס ההענקה מיועד להתקיים ברבעון הראשון של שנת 2023.

בחירת הסרט הישראלי לאוסקר

"גט – המשפט של ויויאן אמסלם". רונית אלקבץ.

בחודש הבא תחלנה הקרנות האקדמיה, הקרנות של סרטים ישראלים בסינמטק תל אביב לחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, סרטים שמהם ייבחרו המועמדים לפרסי אופיר שיתקיימו, כבכל שנה, לפני ראש השנה.

ישראל היא המדינה האחרונה שהמועמד שלה לאוסקר הוא הסרט שזוכה בטקס הפרסים המקומי. נוצר מצב נוח, כביכול, שבכל שנה יש להכריז על הסרט המתמודד מטעם כל מדינה עד ה-1.10 וטקס פרסי אופיר מתקיים בחודש ספטמבר, עם סיום השנה העברית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

האקדמיה הישראלית מתקנת עוול של שנים: מועמדות לפרסי אופיר רק אחרי הפצה מסחרית לקולנוע

"באבא ג'ון". אשר אברהמי, נאביד נגאהבאן.

יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה, מוש דנון, הכריז בפייסבוק על תיקון עוול של שנים בתחרות פרסי אופיר השנתית: כדי להיכנס לתחרות על פרסי אופיר לקולנוע, יהיה חייב סרט לצאת קודם בהפצה מסחרית. מובן שלהחלטה הזו יש השלכות חשובות על מפיקי ומפיצי הסרטים, שמעתה יאלצו לתזמן אולמות הקרנה מסחריים וכדומה, בטרם יוכלו להתחרות על פרסי אופיר. כמו כן, לא נקבעו עדין הקריטריונים המדויקים שיבהירו מהי הפצה מסחרית, כמו האם מדובר על שבועות של הפצה בקומפלקסי הקולנוע, על סינמטק תל אביב או שמספיק סיבוב של יום-יומיים בכמה קיבוצים ומתנ"סים? לשם כך המפיק חיים מקלברג יעמוד בראש 'ועדת תקנון הפרס' שהוקמה ותגבש את הקריטריונים הללו בדיוק, והשינוי יחל מ-2017.

בסופו של דבר, ללא ספק זהו צעד משמעותי מאד וצריך לחזק רבות את יושב הראש הטרי של האקדמיה שקידם את הצעד. סיכם נכונה דנון: "המשמעות הגדולה יותר היא שהנהלת האקדמיה החליטה לשנות כיוון, לשנות דרך, לצאת מהבועה המצומצמת של תעשיית הקולנוע ובכך בין היתר לעזור למספר גדול יותר של סרטים להיחשף בפני הציבור הישראלי הרחב."

אין לי ספק שהצעד יהפוך את פרסי אופיר לאטרקטיבים הרבה יותר בעיני הקהל הישראלי, וגם יהפכו את שבועות התחרות למעניינים יותר בקופות הכרטיסים: לא עוד פוסטרים שמסתירים את העובדה שהסרט מאחוריהם היה מועמד לפרס לפני שנתיים – אלא הקרנות חוזרות של סרטים סביב טקס הענקת הפרסים, שבהם הקהל הולך כדי להיזכר או להתלהב לראשונה, ממש כמו באוסקר. עוד קצת חיזוקים, ואולי דנון גם יגרום לאקדמיה להפריד בין בחירת המועמד לאוסקר לבין בחירת הסרט הטוב של השנה, כמו מקרה "באבא ג'ון" השנה, שחברי האקדמיה בחרו בו כסרט הטוב של השנה במטרה להיכנס לאוסקר, אבל לא אהבו בו מספיק את הבימוי, התסריט או המשחק (שבהם זכו סרטים אחרים).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

דנה בלנקשטיין-כהן תמונה למנכ"ל האקדמיה לקולנוע לאחר 26 שנות אילנה שרון

דנה בלנקשטיין-כהן נבחרה לתפקיד מנכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה, ותחליף את אילנה שרון שפרשה לאחר 26 שנים בתפקיד (מאז הקמת האקדמיה).

בנלקשטיין-כהן היא בוגרת סם שפיגל בהצטינות יתרה, ובין הישגיה הקמת מחלקת הקולנוע והטלויזיה בחברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא, שמטרתה קידום הפקות שיצולמו בעיר והקמת מיזמי תרבות כמו 'דרייב אין כפר סבא'.

לכתה של אילנה שרון, שהוכרזה בדואר אלקטרוני לחברי האקדמיה באוקטובר האחרון, היא דבר חיובי ביותר. כבודה של שרון במקומה (עבודת האקדמיה נעשתה ברובה מביתה למשל), אך אין לי ספק שהאנכרוניסטיות של האקדמיה וצעידתה במקום נבעו מהנהגתה של שרון. יושבי ראש באו והלכו, אבל את היום-יום ניהלה שרון משך 26 שנה, ואין הרבה הישגים שאפשר לזקוף לאקדמיה הישראלית, בטח כשמשווים לאקדמיות לקולנוע בחו"ל.

יו"ר האקדמיה מוש דנון רמז לשינוים שעשוים לקרות באקדמיה, כעת כששרון מחוץ לתמונה: "האקדמיה נכנסת בימים אלו לתקופה מרתקת בה יחולו שינויים מהותיים שאני תקווה יעזרו להצעיד את התעשיה לעידן חדש. אין לי ספק שדנה אשר נחנה בכישורי יזמות לצד הבנה טובה בתחום הקולנוע והטלויזיה תוביל את השינויים בחכמה וביעילות."

פרסי אופיר 2014: פארסת ביטול הפרס הכספי מזלזלת עוד בפרס החבוט

לוגו פרסי אופיר.

טקס הענקת פרסי אופיר 2014 של האקדמיה הישראלית לקולנוע יתקיים מחר (א', 21.9) תחת עננה קודרת של חוסר אמון בין האקדמיה לבין מועצת הקולנוע, וזילות בפרס מצד התעשיה. כשבועיים לפני הטקס, יו"ר האקדמיה איתן אבן פנה בדואר אלקטרוני לכל המועמדים והפתיע: "לא יחולקו השנה פרסים כספיים במסגרת הזכיה בפרסי אופיר." אבן האשים את מועצת הקולנוע בביטול הליווי הכספי לזכיה באופיר, אבל אלו הגיבו בחריפות והתפתחה מלחמת גרסאות. אלא שבין בליל ההאשמות, בלט דבר אחר לגמרי: אם אין כסף, אין טעם – ובכירים בתעשיה איימו להחרים את הטקס. אופיר זה לא אוסקר ואל תקשקשו להם על יוקרה.

השתלשלות העניינים נפתחת בדואר האלקטרוני ששלח כאמור יו"ר האקדמיה איתן אבן, אל המועמדים לפרסים השנה, באומרו "לאור החלטת מועצת הקולנוע לבטל את תחום הפרסים בקריטריונים החדשים שלה ולהעביר את תקציב הפרסים לפסטיבלים, אנו נאלצים לבשר לכם כי לצערנו הרב, לא יחולקו השנה פרסים כספיים במסגרת הזכיה בפרסי אופיר. יחד עם זאת, נמשיך לפעול בעתיד לביטול רוע הגזרה. ועד אז, תמיד יהיו לנו, פסלונים ויוקרה."

יוקרה? איתן אבן, תחשוב שוב. "התעשיה שלנו עובדת בדם," התרעם בכיר השחקנים הישראלים משה איבגי. "התקציבים הם עלובים, אף אחד לא מרוויח כמעט כלום מהדבר הזה. זה לא הוליווד שאתה מרוויח מיליונים. הפרס הכספי משמעותי לשחקן, לבמאי, למפיק, לקידום הסרט, לקידום הסרט הבא. אנחנו פה בתעשיה של גרושים." בקיצור, גם אם היתה יוקרה, לא הולכים איתה למכולת. איבגי איים להחרים את הטקס, בו גם היה צריך להגיש את פרס הסרט הטוב ביותר, והצטרפו בכירים נוספים לקריאתו להפוך את המצב, כגון המפיק מרק רוזנבאום ויו"ר איגוד השחקנים שח"ם אוהד קנולר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

בשביל מה קיימת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה?

כאשר כתבתי מאמר על פרסי אופיר, התחלתי לתהות מה בעצם מטרתה של האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. "מטרת האקדמיה היא לקדם את הקולנוע הישראלי," אמרה לי בשיחת טלפון אילנה שרון, מנכ"ל האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה. למעשה, זהו גם שמה החוקי של העמותה שמכנה עצמה האקדמיה: אגודה לקידום הקולנוע בישראל (עמותה רשומה מס' 58-015-127-2). כשאני שואל אותה האם הדרך היחידה לקדם את הקולנוע הישראלי בעיניה הוא לחלק את פרסי אופיר, היא לא מבינה מה אני רוצה שהיא תענה לי. האמת המצערת היא שאכן כך, זה כל מה שהאקדמיה עושה, והיא מצערת מפני שפרסי אופיר לא ממש מעניינים אף אחד מחוץ מתעשיה הקטנה שמחלקת אותם. לא רק שפרסי אופיר לא מעניינים אף אחד, אלא גם האקדמיה לא ממש מעניינת אף אחד, ולכן היא די ממשיכה בשלה: השבוע התכנסה האקדמיה לדון בחזונו של היו"ר החדש, איתן אבן, ולדון בנושא קבלת ההחלטות בה; אך לא הרבה בעל חשיבות ציבורית הולך להשתנות, ומיד על כך.

נתחיל בנושא השני – של קבלת ההחלטות – עליו התחולל מאבק פנימי (מוחצן למדי) בחודשים האחרונים. יש מי שיחלוק על כך, אבל לדעתי זה התחיל אי שם בקיץ 2010, כאשר שאול דישי (במאי "היה מונדי – אגרוף, אדם, בקיר בטון" ועוזר במאי ב"אלכס חולה אהבה", "ספיחס" וכו') ניסה להוציא את הסרט התיעודי "המדריך למהפכה" מתחרות הסרטים העלילתיים של פרסי אופיר באותה השנה. היתה לו סיבה: "המדריך למהפכה" הוא סרט עלילתי כמו ש"ואלס עם באשיר" הוא סרט תיעודי – רק ענין של הגדרות מפי אנשים מסוימים. הניסיון להוציא את "המדריך למהפכה" מהתחרות העלילתית העלה חרס, הן משום שהיה ממוקד כנגד סרט מידיו של קולנוען שהתעשיה העריכה וחיבקה בחום, והן משום שצלם הסרט, דוד גורפינקל, טען כי התקיימו כעשרים ימי צילום (ויו"ר האקדמיה דאז, מרק רוזנבאום, טען כי זוהי כמות שכמעט שוות ערך לזו של סרט ישראלי ממוצע). לדישי לא היה סרט עלילתי מועמד ש"המדריך" הטיל את צלו עליו, וממילא האחרון לא היה המועמד המועדף או ההימור הבטוח ("הדקדוק הפנימי" כן היה, אך לבסוף הוא הפסיד ל"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"), והסיבה להתעסקות שלו בסרט נבעה לטענתו "מהפרת תקנון הפרסים והחלוקה השוויונית בין שתי הקטגוריות התיעודית והעלילתית".

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

אוסקר 2009: אתם מתרגשים?

לחצו כאן לרשימת הזוכים בפרס האוסקר 2009
"ואלס עם באשיר" הכניס את המדינה להילוך גבוה, ושוב כולם מדברים על האוסקר האוסקר והאוסקר. גם בשנה שעברה, כאשר "בופור" התברג לחמישיה הסופית אחרי התנגחויות עם "ביקור התזמורת", האוסקר היה שיחת היום ולא סתם עוד אירוע שחולף על פני רוב מדינה. נראה אפוא שהכל מתלהבים מהאוסקר היום יותר מבשנה שעברה.

טוב, זה הגיוני. בכל זאת, ל"ואלס עם באשיר" יש סיכוי טוב לקחת איתו את הפסלון המנצח הביתה, וזה לא משהו שהיה נפוץ בקרב הסרטים הישראלים שהיו מועמדים בעבר. האמת, אני עדין הלום כיצד "בופור" נכנס אז לחמישיה הסופית – תודו שמדובר בסרט סתמי למדי. "ואלס עם באשיר" הוא כן סרט טוב מאד, לעומתו, אבל אם כבר נרגנות – אינו התוצרת הישראלית הטובה ביותר שהיתה לנו השנה.

התאכזבתי מאד לגלות ש"איים אבודים" לא לקח את פרס אופיר. חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה בחרו לפי האוסקר ולא לפי האיכות. אולי סונוורו בידי אורות האוסקר של השנה שעברה ורצו את אורם בשנית. "איים אבודים" היה הסרט הישראלי הטוב ביותר של 2008, אבל הוא הפסיד (בעיני) משום שאין לו את הזוהר של סיפור שיכול לגעת בגוים. סרט אנימציה-כמו-תיעודי שמנגח את המדינה ויוצא נגד מלחמה הרבה יותר סקסי לאקדמיה האמריקאית מאשר סרט קומי-נוגע-ללב על משפחה בישראל של פעם, וכך, מטבע הדברים העקום – גם הרבה יותר סקסי לאקדמיה הישראלית. זה מאד מכעיס שאין קטגוריה נפרדת שמחליטה מיהו הסרט הישראלי הטוב ביותר, וקטגוריה נפרדת שמחליטה מיהו הסרט הטוב ביותר שיצג את ישראל בחו"ל.

אל תטעו, אני בעד "ואלס עם באשיר", ויותר מאשר הגאוה הלאומית והיכולת לומר שיש לנו סרט שקטף את פרס האוסקר (אפילו אם הוא רחוק מלהחמיא למדינה ולצבאה – מה שמענין יהיה לראות כיצד המדינה תעכל את זה פתאום, אם אכן יזכה). כבר אמרתי שזה סרט טוב מאד, ואני מוסיף שהוא אפילו ראוי למעמד ולתואר. אבל טקס פרסי האוסקר השנה הוא טקס מאכזב. טקס שהולך על בטוח, וזו בדיוק הסיבה בעיני שסרט האנימציה שלנו לא יקח את הפסלון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

רשימת המועמדים המלאה לפרס אופיר

מימין לשמאל: אושרי כהן, מיכאל מושונוב, עפר שכטר; מתוך "איים אבודים".

טקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה ה-19 (פרס אופיר) יערך השנה ב-23 בספטמבר, במשכן לאמנויות הבמה (האופרה הישראלית) בתל אביב. הטקס יועבר גם בשידור חי בערוץ 10. באקדמיה חברים 850 משלל ענפי היצירה, והם שבוחרים את הסרטים הזוכים בכל שנה, שמתוכם הסרט שזכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר עולה להתמודד בטקס פרסי האוסקר לפרס הסרט הזר הטוב ביותר.

הסרט "איים אבודים" של רשף לוי מוביל את המועמדויות, עם 14 מועמדויות (פעמיים על שחקן המשנה הטוב ביותר). אחריו נמצא "שבעה" של שלומי ורונית אלקבץ, שאמנם מועמד פעמיים על השחקנית הראשית הטובה ביותר, אבל לא מועמד על המלחין הטוב ביותר. ההפתעה הגדולה טמונה דווקא אצל "ואלס עם באשיר" שמועמד לסרט העלילתי הטוב ביותר למרות שהוא מוגדר כסרט תעודה המועבר באנימציה.

יותר מהעובדה שמשה איבגי מתמודד מול עצמו בקטגורית השחקן הראשי הטוב ביותר, אחת המועמדויות שלו בקטגוריה הזו היא על "חסר מנוחה" הנוראי. זוכרים את הביקורת שלי?

רשימת המועמדים המלאה:

הסרט העלילתי הטוב ביותר
איים אבודים
אצבע אלוהים
ואלס עם באשיר
כמו אבא שלך
שבעה

הבמאי הטוב ביותר
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

24 סרטים עלילתיים יתמודדו על פרס אופיר

שיא חדש לפרסי ה"אופיר" ("האוסקר הישראלי") של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה. 24 סרטים עלילתיים יתחרו השנה על הפרס המכובד וההתמודדות הנחשקת על פרס האוסקר בלוס אנג'לס בפברואר 2009. כמוהם, יתמודדו 64 סרטים תיעודיים על הפרס.

התחרות השנתית בין הסרטים תחל ב-12 במאי, והמועמדים לסרט העלילתי הטוב ביותר הם:

• לחצו לקריאת הכתבה המלאה »