26 במרץ 2010 בשעה 12:00, מאת
לירן מזרחי
המנגליסטים. צילום: יוני המנחם.
שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא:)
מעבר לכל כינוי שאפשר להעניק לחג הפסח חייבים להודות שהוא נותר עדיין בראש ובראשונה חג של משפחה. הקולנוע הישראלי עסק רבות במשפחתיות המיוחדת שלנו ועם זאת מנגד לא בחל להעניק ביקורת גלויה על אותו גרעין משפחתי, שמלווה אותנו באש ובמים – ולעיתים, חייבים להודות – מצליח גם להוציא את כולנו מהכלים. בשנים האחרונות מתמקדים הנרטיבים בקולנוע הישראלי בתא המשפחתי, שהפך למרכזי בחברה חדשה ששמה דגש רב יותר על מהות האינדבדואל לעומת האידיאל הלאומי.
בחרתי להתמקד ולהמליץ על שלושה סרטים לרגל החג שמקנים מהלך ברור של משפחתיות על צדדיה הטובים והרעים. יתכן שאחרי שתראו משפחות מטורפות תוכלו להרגיש פחות נבוכים מהדודה שולה הפרטית שלכם, או מהבת דודה הרחוקה, שלא מבינה איך עוד לא התחתנת ואת רחמנא ליצלן אפילו לא חושבת על שמותיהם של ילדייך העתידיים.
הסרט הראשון שאני ממליצה עליו הוא סרטו של שמי זרחין, "לילסדה" מ-1995, שהוא אחד הסרטים הישראלים האהובים עלי. לא רק שהוא מאגד אושיות בידור של ימינו, שאז היו רק בתחילת דרכם, הסרט אף מציג סיפור משפחתי ואנושי במלוא מובן המילה. המשפחה הגדולה מתקבצת בבית ההורים (גילה אלמגור ויוסף שילוח) לקראת חג הפסח. במהלך ההכנות לערב הסדר בני המשפחה מנסים להתמודד עם אינספור שאלות ומצבים, שחושפים את האינטרגות ביניהם ומנסים לבחון את המקרה המשפחתי לפרטי פרטים.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »
