ביקורות טלויזיה (עמוד 6)

10 באוגוסט 2010 בשעה 11:40, מאת

ביקורת טלויזיה: המשרד, גרסת ישראל

המשרד: ישראל.

המשרד.

זהו, "המשרד" הישראלי הכניס אותנו לרשימה שכוללת את צרפת, גרמניה, רוסיה, ארה"ב, צ'ילה וקנדה. בכל המדינות הללו יש גרסאות מקומיות לסדרה הבריטית "המשרד" של ריקי ג'רוויס וסטיבן מרצ'נט. השניים כתבו וביימו את הסדרה הבריטית המצליחה המצולמת כסרט תיעודי. ג'רוויס לקח על עצמו את התפקיד הראשי של דיויד ברנט, מנהל סניף של חברת נייר, הבוס שמודה שהדבר שהכי חשוב לו זה להיחשב כאדם מצחיק, ומרצ'נט מופיע בתפקיד אורח במספר פרקים. הסדרה קיבלה פרסום רב ודחיפה רצינית בטקס גלובוס הזהב בשנת 2004, כשזכתה לסדרה הקומית הטובה ביותר וג'רוויס זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. (נאומי הזכייה שלו היו נהדרים, דרך אגב) לא במקרה נבחר להנחות את טקס גלובוס הזהב הקודם והבא. ב-2005 עלתה לאוויר הגרסה האמריקאית בכיכובו של סטיב קארל שתתחיל בספטמבר את עונתה השביעית, וכעת מגיעה כאמור הגרסה הישראלית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

28 ביוני 2010 בשעה 10:51, מאת לירן מזרחי

פרידה נואשת מ"עקרות בית נואשות": סיכום עונה 6

טרי האצ'ר. מתוך עקרות בית נואשות.

טרי האצ'ר. מתוך עקרות בית נואשות.

לפני שאתחיל בסיכום העונה השישית הלא רעה בכלל של "עקרות בית נואשות", הבהרה חשובה: אם לא ראיתם את כל הפרקים הפסיקו לקרוא עכשיו הכתבה מלאה בספוילרים אז ראו הוזהרתם. אני זוכרת שלא מזמן בינואר (כשגם התחלתי לכתוב באידיבי) הכרזתי בגאון ש"הן חוזרות נשות הפרברים הנואשות בעונה שישית" (אחת לפני אחרונה לפי דיווחי היוצר מארק צ'רי) והנה חיש מהר נגמרה לה עוד עונה בסימן שאלה גדול ואימתני. אני חייבת להודות שאני לא מחבבת במיוחד את המדיום הטלוויזיוני, אבל היה משהו בסדרה הזו שהזכיר לי מאוד את הקולנוע ולא רק בגלל הצילום, העריכה וכמובן הדיאלוגים המצויינים שהפכו אותה לאחת התוכניות האהובות בארצות הברית ואחת מהיקרות לליבי באופן אישי. די שחוק לומר שהעונה הראשונה היתה הטובה מכולן (וכלום לא השתנה גם עם סגירת הפרק ה-23 של העונה השישית) ועדיין לא קרה משהו דרסטי במהלך העונות שלא יכולתי לסלוח לו שיגרום לי לוותר עליה. מה לעשות כזו אני נאמנה עד הסוף למה שאני אוהבת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

7 במרץ 2010 בשעה 1:00, מאת

ביקורת טלויזיה: חטופים

מימין: עדי עזרוני, יעל אבקסיס ומילי אביטל. מתוך חטופים. צילום: יחיאל ינאי.

מימין: עדי עזרוני, יעל אבקסיס ומילי אביטל. מתוך חטופים. צילום: יחיאל ינאי.

כבר בדקותיו הראשונות של פרק הפתיחה בסדרה "חטופים", מיד עם הופעתה של הכרזה הערוכה שקוראת לשובם הביתה של החטופים, קצפתי על הסדרה ועל כל הנוגעים בה. דבר אחד הוא לשאוב רעיונות מנושא טעון כל כך שטרם בא עליו סופו, ודבר אחר הוא להשתמש בפרטים ממשיים מתוכו. נסיונו של גידי רף, להתיישב עם המאורעות האמיתיים שהובילו אותו ליצור, לכתוב ולביים את הסדרה, הם לחלוטין מכוערים ומקוממים. למרבה הפליאה, חוסר הרגש של היוצר כלפי משפחות אלדד רגב, אהוד גולדווסר וגלעד שליט, לא מעיד על שאר העיצוב המוצלח של הסדרה, כמו גם על ביצועיהם של השחקנים המוכשרים המעטרים אותה.

רף שב ארצה אחרי קריירה לא מזהירה מדי בהוליווד, שם פסגת הרזומה שלו נרשמה כאשר עבד כעוזר של הבמאי דאג לימן ב"מר וגברת סמית'". מספר שנים מאוחר יותר עזר לו לימן בהפקת סרטו השני, "טיוטה לרצח", סרט שספק אם היה זוכה ליחס זהה בארץ אלמלא היה חתום עליו ישראלי יורד, ושמותיהם של לימן ושל אבי ארד בהפקה. את סרטו השלישי, "רכבת האימה", הפיקו שלישית הישראלים היורדים אבי לרנר, בועז דוידזון ודני דימבורט, ושוב הגיע לאקרנים בארץ כנראה רק בזכותם.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

4 בינואר 2010 בשעה 11:00, מאת לירן מזרחי

ביקורת טלויזיה: עקרות בית נואשות, עונה שישית

עקרות בית נואשות.

עקרות בית נואשות.

עקרות הבית הכי נואשות ומשעשעות שיש חוזרות בעונה שישית ותוססת מתמיד. yes שידרה אמש את הפרק הראשון, לו חיכו רבות ורבים (צריך להיות פוליטקלי קורקט) בשקיקה מזה חודשים רבים. אז אני מודה ומתוודה שלא עמדתי בפיתוי וכבר הספקתי לראות את עשרת הפרקים הראשונים – ועם זאת מדובר ביום חג, ללא עוררין.

ב-2004 הביאה לעולמנו רשת הטלויזיה ABC ומארק צ'ארי הכותב הראשי, את בנות הפרבר האמריקאי 'פיירוויו'. כבר אז היו כאלו שפקפקו בנושא הסדרה ותהו מה כבר יכול לקרות בפרבר אמריקאי שקט בו מתגוררות ארבע נשים שנראות טוב לגילן? מסתבר שהרבה. הפרק הראשון הספיק לי כדי שאאמץ לחיקי את העולם הבדיוני של רחוב ויסטריה ליין. באותה אווירה שקטה ופסטורלית, קשה להאמין שמרי אליס תחליט ליטול את חייה ביריית אקדח שתפר את שלוות התושבים. מאותו רגע ואילך הופכת מרי אליס למספרת כל יודעת ב-voice over, שיודעת בדיוק מה נמצא מאחורי כל דלת נעולה. השאר הוא כמובן היסטוריה. מאז ועד היום כל המכורים לדבר עברו עם הבנות כמעט הכל. מטורנדו ברחובות ועד לחטיפת בני ערובה בסופרמרקט המקומי לא יכולתי לוותר על ברי, סוזן, גבי ולינט.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

1 באפריל 2009 בשעה 6:59, מאת

"הוד מעלתו" ג'יימס פרנקו מתאחד שוב עם צוות "פיינאפל"

הקומדיה התקופתית "הוד מעלתך" (ש.ל.ר, Your Highness) בבימויו של דיויד גורדון גרין ובכיכובו של השחקן דני מק'ברייד יאמצו לחיקם ככל הנראה גם את השחקן המבוקש ג'יימס פרנקו ("מילק"). פרנקו, גרין ומק'ברייד עבדו יחד שלושתם בקומדיה המדוברת "פיינאפל אקספרס" (אצלנו ישירות על דיוידי). יצא לי לראות את "פיינאפל" לא מזמן, ואינני מסכים עם כל התהודה שהסרט גרף. מדובר בסרט משעשע וחביב, אך לא יותר מזה (ועל כך גיא ונטלי חולקים עלי, למשל).

עלילת "הוד מעלתך" נכתבה בידי מק'ברייד ובן בסט (שסרטו היחיד מ-2006 לא הופץ בישראל), והיא מספרת על צמד נסיכים מפונקים בימי הביניים (מק'ברייד ופרנקו), שמכשף מרושע מטיל על אביהם קללה וחוטף את ארוסתו של האח המבוגר יותר. גורל הממלכה תלוי כעת בצמד והללו יוצאים למסע למציאת המכשף והחטופה.

הסרט יתחיל את צילומיו בסוף יולי הקרוב. פרנקו מנהל מגעים לככב בסרטו הבא של כריסטופר נולן, "ההתחלה", יחד עם ליאונרדו די'קפריו. לא ברור עד כמה הפרויקט הזה ריאלי, היות וגם "התחלה" אמור להצטלם בקיץ הקרוב ויתנגש עם "הוד מעלתך" שבעדיפות אצל פרנקו.

ובחדשות אחרות

"עליסה בארץ הפלאות" (ש.ל.ר, Alice in Wonderland) של טים ברטון יצא בארה"ב גם בהפצת IMAX 3D. נעדכן מיד כשיוודע לנו האם יש סיכוי שגם בארץ יהא כך.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

24 בדצמבר 2008 בשעה 14:38, מאת

מיני-ביקורת טלויזיה: ארץ נהדרת, עונה 6 (ערוץ 2)

אם מצפים לגרוע מכל, אי אפשר הרי להתאכזב. אחרי העונה החמישית והגרועה של "ארץ נהדרת", ציפיתי לרע מכל, וכאמור, מהתחתית אפשר רק לעלות. כך יוצא, שהעונה השישית והחדשה של "ארץ נהדרת" נפתחה דווקא לא רע. הבעיה עם שידור חי, היא שאם הקהל לא צוחק (וכל כך הרבה פעמים הוא לא צחק), השקט רועם ואין אפשרות להוסיף קולות צחקוק קלים. בעקבות כך, ניכר היה שאינני היחיד שלא נהנה במיוחד מפרק הפתיחה. כמה רגעי נחת, זה הכל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

3 בספטמבר 2008 בשעה 23:00, מאת

התיחסות מיותרת לפרק הדחת הטלים מ"היפה והחנון"

אוי, זה היה כל כך נלוז ודוחה, לשמוע את הסטודנט של המכון הטכנולוגי היוקרתי ביותר במזרח התיכון מתבטא בפרק הערב של "היפה והחנון". הסדרה "היפה והחנון" לא הצטיינה עד כה באיזו רמה אינטלקטואלית גבוהה להמונים, ופשוט הסתפקה במשימות שמטרתן הסופית היא להציג נשים חטובות ויפות בלבוש מינימלי. חייבים לתת לעם את מה שהוא רוצה, ולראיה הרייטינג של התוכנית.

אבל פשוט היה מכוער לצפות בטל וייס (בתמונה) הפגוע והמופתע ככל הנראה מההדחה שלו מהתוכנית, כל כך עד שהחליט לישם את מה שלמד (לדבריה) משותפתו לסדרה, טל גרוסמן, ולנבל את פיו על המתחרים שלו בתוכנית. אלו לא המילים עצמן* – טל רוזן "עלוב" או משהו כזה, ומלאני קורמן היא "כלבה" לדבריו – כמו שאלו התגלמותן של התרבות והנימוסין במדינה הזו. אני יכול להבין אכזבה והפתעה מאירוע כמו זה, אבל משם הדרך רחוקה לקללות. יחוזק השחר על נקיטת העמדה מול וייס.

* כבר שמענו גרועות יותר בשעות מוקדמות יותר.

עמוד הבא »
« עמוד קודם