"פאודה" – ביקורת
"פאודה". צילום: אוהד רומנו
פרק הפיילוט של סדרת המתח הישראלית "פאודה" עמד אמש (א') בציפיות הגדולות שהכינו לו קמפיין השיווק המאסיבי והשיבוץ בערוץ yes Oh על פני yes Action בו שובצו ההצלחות "נויורק" ו"תא גורדין". זה מפתיע שהצלחנו להגיע לשנת 2015 עם סדרות וסרטים על השב"כ, המוסד, המשטרה, חטיבות הנח"ל והצנחנים, אבל עוד לא על יחידת המסתערבים – ביחוד בתעשית בידור כמו שלנו, שהעיסוק שלה בסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא עצום (אפילו יותר מהעיסוק בחרדים).
ליאור רז הוא שחקן טוב, ושמתי לב אליו כבר ב"מתי נתנשק" החביבה. הוא כנראה לא מצא מספיק תפקידים שישימו אותו במרכז, וחבל על כך, אבל לפחות כך קיבלנו את "פאודה" שיצר עם הפרשן לענייני ערבים אבי יששכרוף. מידות הגוף של רז שירתו אותו היטב בתפקיד מפקד בימ"מ ב"השוטר" והוא גם הופיע בתפקידים מיליטנטים ב"תא גורדין" וב"המיוחדת", אבל כאן הוא סוף סוף הכוכב. מככב על כל שלט רחוב, אי אפשר היה להתחמק מפניו של רז בתקופה האחרונה. מענין לשים לב כמה כסף שפכה yes על הסדרה הזו (בהפקה ובקידום), שצריכה לתת פייט לסדרות כמו "בתולות" אצל המתחרה HOT. עם זאת, בפן ההפקה בולט הקו המקצועי-אליטסטי-משהו עליו שומרת yes בסדרות שלה (אפילו "נויורק"), לעומת הוט שלא שומרת על קו כזה, וניכרים הבדלים בין היצירות שהיא משדרת ותומכת בהן, כגון "זגורי אימפריה" ו"עספור" מחד, מול "בתולות" ו"נבלות" מאידך.
