תמונות מתוך הסדרה החדשה "ריפר"

למרות שזו סידרה ממש דומה ברעיון לגוסט רידר
ולא התלהבתי יותר מידי מהסרט
אני מחכה לסידרה , קווין סמית' פשוט מלך ^^

הסרט "סוף שבוע בתל אביב"
סרט שמסתכל על אותם דברים במבט אחר: בסיפור על הקונפליקט הישראלי-פלסטינאי כבר היינו, עזיבה של הדת והבית כבר ראינו, משפחה באבל כבר היכרנו – אבל עוד לא הכרנו אותם מהזווית העדינה והמיוחדת של עידו ויונתן דרור, התסריטאים של "סוף שבוע בתל אביב". סרט טוב מאד. לכו לראות! "סוף שבוע בתל אביב" נכתב על ידי עידו דרור ויונתן דרור (אחים, תל אביביים) עידו דרור, תסריטאי, בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב במגמת תסריטאות ומסיים תואר שני באוניברסיטה, מלמד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב (תסריטאות). עידו עבד משך לימודיו בסביבת שוק הכרמל כפקיד קבלה במלון עממי מאד, כשליח של מכבסה, כמלצר – והכיר את הווי החיים בסביבה. את המציאות המיוחדת של אנשי השוליים שמקובצים אל תוך סביבה ייחודית וציורית – הוא מביע גם בתסריט שכתב תוך שימוש רגיש באבחנות דקות המעצבות את הדמויות, שימוש אותנטי בשפה האישית של כל דמות (כלומר: אין שפה אחת גורפת של התסריטאי . כל דמות מדברת בשפה האישית שלה, בקול האישי שלה, בעברית, בהגייה, במבנה משפט משלה), ההתפתחות מוצגת בצורה מעודנת, הסוף מפתיע ומרגש.

הקשר בין הדמויות נבנה בצורה יפה וכנה וההיזדקקות של שני הגיבורים הראשיים, טארק המחבל וקרן הנערה הצעירה שעזבה את ביתה, אחד לשני היא תוצר של משהו נואש ואנושי ללא גלישה מלודרמטית להתאהבות בלתי אפשרית. התסריט שומר על עיצוב נכון של העלילה והדמויות ונמנע מבנאליות שעלול היה להיסחף אליה בנסיבות הסיפור.

שותף לכתיבת התסריט יונתן דרור, אדריכל (בוגר בית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תלאביב ושותף במשרד האדריכלים חמד-דרור), צייר מחונן, מפליא לנגן בפסנתר וכותב סיפורים קצרים (אחד מהם התפרסם לאחרונה בקובץ "כשמדלן סטו בכתה"). לבמאי, דודו זהבי, ישראלי לשעבר החי בגרמניה, מוכר ומוערך שם מאד כבמאי סרטי טלוויזיה, זהו סירטו הראשון בארץ. בימים אלה הוא מביים באירופה סרט נוסף העוסק בתקופת מלחמת העולם השנייה.

הבימוי רגיש ומקצועי מאד, אם כי אם ממש נדקדק ונבדוק בציציות – ניכר נתק מסויים בין הבמאי ובין החוויה הישראלית היום יומית המעודכנת.

המשחק מצוין, עובר היטב וזורם בטבעיות, כולל רגעים קשים שבהם הגיבור (ג'אברין שרדי המצויין, שחקן הקאמרי) אמור להעביר אל הצופה סיטואציות קפואות ודינאמיות גם יחד. הילי ילון, שחקנית צעירה ועדיין לא מוכרת מאד בתפקידים דרמטיים, משחקת בחן ראשוני ובלתי מלוטש (חוסר הליטוש מתאים לתפקיד זה!) את תפקיד הנערה הצעירה המתמרדת והדחוייה מסביבתה הטבעית. בולטים במיוחד שלמה וישינסקי ורוזינה קמבוס הנפלאה בתפקידי מישנה מצויינים. גם חיים בנאי ז"ל, שסרט זה היה לו הבמה האחרונה ולצערנו לא יוכל לראות את התוצר המוגמר, עושה כאן תפקיד מדוייק ויפה.

פס הקול של מישה סגל (מועמד לאוסקר גם הוא!) מצויין, משתלב ומעשיר את המסך. יהודית רביץ הלחינה לחן מרגש למילים של המשוררת רבקה מרים (רבקה מרים החלה לכתוב ולפרסם את שיריה כשהיתה נערה צעירה מאד – ואם אינני טועה זהו אחד משיריה המוקדמים והמיוחדים מאד).

ההפקה המשותפת הישראלית-גרמנית נותנת את אותותיה בדיוק הטכני ובביצועים המרשימים של העריכה (וחבל שהסרט איננו מועמד גם בקטגוריה זו לאוסקר הישראלי).

סרט מומלץ ביותר! בהצלחה באוסקר הישראלי!

סליחה, נכנס למקום הלא נכון

סדרה ענקית!!!