"אלטו נייטס". רוברט דה נירו.
הבמאי הותיק בארי לוינסון ("איש הגשם", "באגסי") משלב כוחות עם התסריטאי ניקולס פילג'י ("החבר'ה הטובים", "קזינו") ליצירת סרט מאפיה נוסף "אלטו נייטס", שאמנם מהנה למדי לצפיה אבל נטול ערך של ממש, ויתאים בעיקר לכאלה שרוצים עוד קצת מאותו דבר.
עלילת "אלטו נייטס" מגוללת את היריבות בין שני המאפיונרים הידועים (והאמיתיים) ויטו ג'נובזה ופרנק קוסטלו (שניהם בגילומו של רוברט דה נירו) שבצעירותם היו חברים ובהמשך נפרדו דרכיהם והם הפכו להיות יריבים מרים שאינם מצליחים לבטוח אחד בשני. כשויטו מוציא חוזה על פרנק, העניינים מתחילים לצאת משליטה ופרנק מנסה לחלץ את עצמו בשלום מהסיטואציה שנכפתה עליו.
בפן החיובי, מלאכת הכתיבה טובה ומעצבת את העלילה באופן הגיוני ודי אמין, עם אפיון מוקפד של הדמויות הראשיות שהאופי שלהן מוביל אותן לגורלן הטראגי הבלתי נמנע, כמו שאנו מצפים שיקרה ביצירה שעוסקת במאפיה.
"אלטו נייטס". דברה מסינג, רוברט דה נירו.
מנגד, יש בסרט כמה אספקטים בעייתיים כמו ההחלטה הקצת מוזרה לתת לרוברט דה נירו לשחק בשני התפקידים הראשיים- סוג של גימיק שההצדקה היחידה שלו יכולה להיות הניסיון "לשחד" את מעריצי "החבר'ה הטובים" וסרטי מאפיה אחרים של דה נירו במין סוג של הצהרה בסגנון "מבצע! פעמיים דה נירו במחיר כרטיס אחד!"
ואכן אנחנו מקבלים פה את דה נירו עם כל המניירות המאפיוזיות המוכרות שלו, שזה לא רע עבור המעריצים, אבל לא מחדש כלום עבור כל האחרים ובכל מקרה לראות את דה נירו בחלקים נרחבים מהסרט, מנהל דיאלוגים עם עצמו עלול לגרום להרגשת אי נוחות מסוימת.
באופן כללי, "אלטו נייטס" מנסה להידמות ל"חבר'ה הטובים" ככל יכולתו. למשל, האקספוזיציות והווייס-אוברים שמלווים את הסרט, או ההתנהגות של ויטו שמזכירה מאוד את דמותו של ג'ו פשי בסרט ההוא, בעיקר התפרצויות הזעם הבלתי נשלטות.
הסרט מבוים וערוך באופן מהיר ודינמי, דוחס עלילה מורכבת שקל ללכת בה לאיבוד אם לא שומרים על הריכוז – לתוך שעתיים קצרות (בטח ביחס לחלק גדול מהסרטים המופקים כיום) שחולפות ביעף, ויש לו גם טון הומוריסטי, אז ניתן להנות ממנו. ברם אין בו ערך מוסף של ממש, ולמרות שנהניתי ממנו, החוויה הייתה מינורית והוא כנראה לא יחקק בזיכרון.
השאלה היא האם בשנת 2025 מספיק שסרט יעמוד בתנאי סף של אמינות עלילתית ובימוי יעיל על מנת להצדיק רכישת כרטיס, או שאנחנו צריכים עדיין לשאוף לכך שלסרט תהיה משמעות כלשהיא או אמירה מעבר להיותו מוצר בידורי שנועד בראש ובראשונה לעשות כסף.
דירוג: 
אלטו נייטס (ארה"ב, 2025)
בימוי: בארי לוינסון | תסריט: ניקולס פילגי | משחק: רוברט דה נירו, קוסמו ג'רוויס, דברה מסינג, קתרין נרדוצי, וואלאס לנגהם, מייקל ריספולי | מוסיקה מקורית: דיויד פלמינג | צילום: דנטה ספינוטי
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-27.03.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: