"הברוטליסט".
בריידי קורבט, שחקן בעברו שהופיע אצל מיכאל הנקה, לארס פון טרייר ורובן אוסטלונד, נשאר רחוק מהקולנוע המסחרי גם בתור במאי, ומביא לנו את "הברוטליסט", הסרט המאתגר ביותר לצפיה שיש כרגע על המסכים. 215 דקות של יצירה מרשימה ומונומנטלית, שעובדת בעיקר על הראש ופחות על הרגש ותוך כדי מוכיחה את הבנתו ושליטתו המוחלטת כיוצר.
לסלו טות (אדריאן ברודי), אדריכל הונגרי ממוצא יהודי, מגיע לניו יורק בשנת 1947 מעל גבי אניית נוסעים, כשהוא משאיר מאחוריו את אשתו ואחייניתו היתומה לאחר שהופרד מהן במהלך המלחמה. עם הגעתו, הוא נוסע לפילדלפיה ונפגש שם עם בן דודו, אטילה, שמגלה לו שאשתו והאחיינית עדיין בחיים אבל תקועים באירופה בשל מחלתה של אשתו. לסלו עובר לגור אצל הבן דוד וגם מתחיל לעבוד בעסק הריהוט שלו ומעצב עבורו את הפריטים, עד שאשתו הקתולית של האחרון, אודרי, מאשימה את לסלו שניסה להתעסק איתה.
למרות שהדבר לא נכון, האדריכל נאלץ לעזוב ולחפש לעצמו מקום אחר למגורים, כשאין ברשותו הכנסה שתאפשר חיים ברמה סבירה. למזלו, הטייקון העשיר, האריסון לי ואן ביורן (גיא פירס), שאטילה ולסלו שיפצו לו את הספריה לפני שנפרדו דרכיהם, פונה אליו על מנת שיעצב עבורו מרכז קהילתי שאפתני ויוקרתי שיכול לסדר אותו מבחינה כספית, ולא פחות חשוב- לקבע את מעמדו המקצועי גם בצד השני של האוקיאנוס האטלנטי.
"הברוטליסט".
בהמשך גם אשתו של לסלו, ארשבת (פליסטי ג'ונס), המרותקת לכסא גלגלים עקב הסתבכות של אוסטאופורוזיס בזמן המלחמה, ואחייניתה, סופיה, מגיעות לארה"ב ומתאחדות איתו. אך עד מהרה מתגלעות חילוקי דעות במשפחה: האם להישאר בארה"ב, שבה קל יותר להתפרנס, בטח אם אתה איש מקצוע בעל שם, אבל תמיד יסתכלו עליך עקום בשל יהדותך, או לעלות לישראל.
זהו הסרט החמישי שעולה על האקרנים בשבועות האחרונים וכולל התייחסות כלשהי לישראל או ליהדות: "אמיליה פרז", "ה-5 ספטמבר", "סחורה יקרה מכל", "כאב אמיתי" ועכשיו גם "הברוטליסט". אבל האם זה באמת סרט על השואה?
היוצר בריידי קורבט התייחס לנושא הסרט במהלך ראיון ואמר כי "עובדתית כל סרט על 'החלום האמריקני' הוא על איך האנשים גורמים לו להתגשם, ואילו אני רציתי לעשות סרט על 'המיתוס האמריקני' ו'החלום האמריקני' שבו הוא אינו מתגשם."
אם כך, נושאה המרכזי של היצירה איננו השואה או השלכותיה, אלא היא מהווה רקע עבור קורבט על מנת לבחון את התגשמות החלום האמריקני, או אי התגשמותו, במקרה הזה, וכבר בתחילת הסרט ניתן לראות ביטוי ויזואלי שמשקף את הרעיון, כאשר אוניית הנוסעים שעליה נמצא לסלו, נכנסת לניו יורק, רואים את פסל החירות, אבל הפוך- כשהראש והלפיד נמצאים למטה, בסצינה שמאוד מזכירה את הפתיחה של "הסנדק 2", רק ששם הפרוטגוניסט האיטלקי מצליח להגשים את החלום האמריקני, גם אם בדרכים נלוזות, ואילו כאן, הוא לא. ואולי בעצם הכוונה של קורבט בהשוואה שיצר, הייתה להראות שגם כשהחלום האמריקני מתגשם, הוא מתגשם על חשבון אנשים אחרים. כך שחלום של אדם אחד הוא סיוטו של אדם אחר.
דרך אגב, יש עוד נקודת דמיון בין הברוטליסט ולסנדק והיא שלא מדובר בביופיק כי הדמויות פיקטיביות.
למעשה, כשצפיתי בסרט חשבתי שמדובר בדמות היסטורית אמיתית ורק לאחר מכן, קראתי וגיליתי שמדובר למעשה באדם שלא היה ולא נברא, ושדמותו מבוססת כנראה על שני אדריכלים הונגרים-יהודים אחרים: מרסל ברוייר וארנו גולדפינגר.
"הברוטליסט".
אבל הדבר שהכי הפתיע אותי, היה כשגיליתי שתקציבו של ה"הברוטליסט" היה פחות מ-10 מיליון דולר, שזה בערך תקציב היח"צ של סרט מארוול, אני מניח, ולמרות זאת אנחנו מקבלים פה יצירה שאורכה כמעט 4 שעות, שלא נראה שיוצרה ניסה לחסוך באיזושהו אופן על מנת לעמוד במגבלות התקציב הרזה. כל פריים בסרט מוקפד, עד לרמת עיצוב כותרות הפתיחה והסיום ומדובר ביצירה תקופתית שמצריכה עיצוב אמנותי אותנטי ונאמן לתקופה ההיסטורית שבה היא מתרחשת.
ועדיין, אם אני צריך לסמן משהו שפחות עבד עבורי בסרט, הרי שזה מתמצה בתחושה שאיתה יצאתי מהאולם, והיא שהסרט לא נגע בי באמת. הוא מאוד מרשים ומאוד טוב במה שהוא כן עושה, אבל הבעיה היא במה שהוא לא עושה וכאן אפשר אולי להפנות אצבע מאשימה למלאכת הכתיבה שלא השכילה לייצר הזדהות מספקת עם הדמויות ובאופן כללי כוללת פחות מדי עלילה עבור כמעט ארבע שעות של צפיה מאתגרת.
דירוג: 
הברוטליסט (ארה"ב, בריטניה, הונגריה, 2024)
בימוי: בריידי קורבט | תסריט: בריידי קורבט, מונה פסטוולד | משחק: אדריאן ברודי, פליסיטי ג'ונס, גאי פירס, ג'ו אלווין, רפי קסידי, סטייסי מרטין | מוסיקה מקורית: דניאל בלומברג | צילום: לול קראולי
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-20.02.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: