"זרע התאנה הקדושה". סוהיילה גולסטאני, מיסאג זארה.
ביום שני האחרון "קרוב אליי", סרטה של תום נשר, זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר ואוטומטית הוא הנציג של ישראל לפרס האוסקר 2025 בקטגוריית הסרט בשפה הזרה הטוב ביותר (הסרט הבין-לאומי). מדינות נוספות הודיעו על הבחירות שלהם, כולל צרפת, דנמרק, גרמניה וספרד שיש להן רקורד טוב בקטגוריה הזאת. המתמודד המוביל הוא "אמיליה רז" הצרפתי, ומככב בו השחקן הישראלי מארק איווניר. הסרטים שמייצגים את קנדה ואת גרמניה הם בפרסית ועוד כמה מדינות (חלק ראשון) בחרו בסרט תיעודי.
חלק ב' של רשימת הסרטים המתמודדים על פרס האוסקר 2025 לסרט הטוב ביותר בשפה זרה:
צרפת: "אמיליה פרז" סרט מוזיקלי דובר ספרדית(!) של הבמאי הצרפתי ז'אק אודיאר, שאחראי לסרטים טובים כמו "נביא", "חלודה ועצם", "דיפאן" (אך גם לסרטים לא טובים: "האחים סיסטרס" ו"פריז, הרובע ה-13"). צוות השחקניות זכה בפרס בפסטיבל קאן והוא כולל את זואי סלדנה וסלינה גומז, עוד משתתפים: אדגר רמירז ומארק איווניר.
גרמניה: "זרע התאנה הקדושה", שיפתח השנה את פסטיבל חיפה, בן 167 דקות, בפרסית ושל הבמאי מוחמד רסולוף שברח מאיראן בעקבות התנגדות לסרט הזה על שופט שמקבל קידום אך צריך להתמודד עם ההתנגדות של אשתו ושתי בנותיו לשינויים שהתפקיד שלו דורש מהן.
דנמרק: "הנערה עם המסרגה" (The Girl with the Needle) ב-1919 תופרת צעירה לא-נשואה נכנסת להיריון כשהפלות היו לא חוקיות בדנמרק. בשחור-לבן.
לטביה: "עם הזרם" (Flow), סרט אנימציה אילם, על חתול שמוצא את עצמו על סירת הצלה עם בעלי חיים נוספים אחרי שביתו מוצף. הסרט הוקרן, בין השאר, בפסטיבל קאן. בטקס הקודם היה מועמד הסרט הספרדי "חלום של רובוטים" האילם בקטגוריית סרט האנימציה. "ואלס עם באשיר" הישראלי היה סרט האנימציה הראשון ולא האחרון שהיה מועמד בקטגוריית הסרט הזר, ואף אחד מהם לא זכה, כולל "לברוח" הדני שמחזיק בשיא של מועמדויות בשלוש קטגוריות (ללא זכייה): סרט זר, סרט אנימציה וסרט תיעודי! הסיכוי של הסרט הלטבי למועמדות לא גדול, והסיכוי לזכייה אפסי. אם הסרט יוקרן בארה"ב לפני סוף דצמבר אז יוכל להיות מועמד גם בקטגוריית סרט האניציה (ולהפסיד שם).
צ'כיה: "גלים" (Waves) סביב הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה באוגוסט 1968.
טייוואן: "שועל ותיק" (Old Fox) בן 11 מתחבר עם בעל הבית ולומד ממנו דברים, שעל פי התקציר "הוא לא יכול ללמוד מאבא שלו". מתרחש ב-1989.
הונגריה: Semmelweis הסרט הכי מצליח בהונגריה בחמש השנים האחרונות. ביים לאיוש קולטאי, הצלם של "אגדת הפסנתרן" של ג'וזפה טורנטורה, שעל צילום סרטו "מלנה" היה מועמד לאוסקר. על רופא בווינה במאה ה-19 שהיה מהחלוצים בשימוש באמצעי חיטוי.
סנגל: Dahomey סרט תיעודי בן 68 דקות בלבד שזכה בפרס הראשון (דוב הזהב) בפסטיבל ברלין. על שובם מצרפת של 26 אוצרות אפריקאיים חזרה לממלכת דהומי שברפובליקת בנין.
אורוגוואי: "הדלת שַם" (The Door is There; Hay una puerta ahí) עוד סרט תיעודי, על רופא ומטופל שלו, שניהם בשנות ה-70 לחייהם, שהופכים לחברים. הסרט מורכב משיחות וידיאו שניהלו בזמן הקורונה. המטופל הוא חולה בטרשת אמיוטרופית צידית (ALS) ורוצה לשים קץ לחייו, במדינה שאין בה המתת חסד. מסתמן שלא יהיה הסרט התיעודי הראשון שיזכה בקטגוריה הזאת.
פלסטין: From Ground Zero סרט תיעודי שמורכב מ-22 סרטים קצרים על המלחמה בעזה.
פינלנד: זמן עם המשפחה (Family Time) שלושה דורות מתאספים בבית הסבים לחג המולד. מבוסס על סרט קצר באותו השם של הבמאי.
צ'ילה: "במקומה" (In Her Place) סיפורן ב-1955 של סופרת מצליחה הנאשמת ברצח מאהב שלה והמזכירה של מי שמגן עליה.
קמבודיה: "לפגוש את פול פוט" סרט בצרפתית על שלושה עיתונאים, שאת אחת מהן מגלמת איירין ז'קוב ("חייה הכפולים של ורוניק"), שב-1978 מוזמנים לפגוש את הדיקטטור הרצחני שהשתלט על קמבודיה.
בוחרי ספרד החליטו שלא בא להם להיות מועמדים השנה כי בחרו ב-Saturn Return, סרט שמתחקה אחרי לידתה שלהקת הרוק Los Planetas (כוכבי הלכת) בגרנדה בשנות ה-90.
ליטא: שתי אחיות נוסעות עם בעליהן והילדים לסוף שבוע בבקתה בטבע.
יפן: "ענן" (Cloud) לבמאי קיושי קורוסוואה ("סונטת טוקיו") אין קשר משפחתי לאקירה קורוסוואה. על בחור צעיר שמוכר דברים באינטרנט ומסתבך עם כנופיה אלימה.
טורקיה: "חיים" (Life) שלוש שעות ו-13 דקות. החתונה בשידוך של אופה צעיר מתבטלת כשהכלה נעלמת. סרט טורקי מעולם לא היה מועמד לאוסקר, ו"חיים" לא ישנה את הסטטיסטיקה הזאת.
עיראק: "מסי מבגדד" (Baghdad Messi) ילד בן 10 מאבד רגל במלחמה ב-2009 ועדיין חולם להיות כדורגלן מקצועי.
קירגיסטן: "גן עדן נמצא מתחת לרגלי אמי" סרט בן 140 דקות, אדיל בן ה-35 מתגורר עם אמו בת ה-75. הוא בעל יכולת מנטלית של ילד בן 8 ורוצה לקחת את אמא שלו למכה.
קנדה: "שפה אוניברסלית" בפרסית שמתרחש בחלק דובר הצרפתית של קנדה ונראה כמו עוד סרט פסטיבלים של במאי שרוצה להיות קוסטריצה/קאוריסמקי הבא.