"על עשבים יבשים". מרווה דיזדר, מוסאב אקיצ'י, דניז ג'ליאוגלו.
בסרטו העלילתי התשיעי באורך מלא "על עשבים יבשים", ממשיך נורי בילגה ג'יילן לעסוק בבחינה של הנוף האנושי בתוך הנוף הסביבתי שבו הוא מתקיים והיחסים בינהם. עם מעט מאוד התפתחות עלילתית והרבה מאוד דקות מסך, אפשר לומר, בלי נימה של התנשאות, כי הסרט לא מיועד לכל אחד, אבל מי שחובב את סרטיו של ג'יילן, יעריך את היצירה שהיא בין העבודות היותר טובות ושלמות שלו.
עלילת סרטו החדש של נורי בילגה ג'יילן עוסקת בסאמט (דניז צ'ליאוגלו), מורה שנשלח ללמד באיזור נידח באיזור אנטליה ועכשיו חוזר מחופשה לסמסטר החורף. עד מהרה הוא ושותפו לדירה, קינן (מוסאב אקיצ'י), מואשמים בהתנהגות לא הולמת כלפי שתי תלמידות, שלמרבה הצער אחת מהן היא סווים, בת טיפוחיו של סאמט והתלמידה החביבה עליו. במקביל, מנהלים קינן וסאמט סוג של מערכת יחסים עם אותה אישה (נוריי, בגילומה של מרווה דיזדר שזכתה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן אשתקד).
"על עשבים יבשים". מרווה דיזדר.
זהו תקציר העלילה המאוד מינימלסטית של הסרט המאוד ארוך הזה (197 דקות, סרטו הארוך ביותר עד כה). כאמור, לסרטים של נורי בילגה ג'יילן יש קצב משלהם וגם העלילה נשארת ברקע. מי שמצפה לנוכח התקציר לקבל משהו דומה ל"ניצוד" של תומאס וינטרברג, אז לא, זה לא סרט מתח ולא מחזה מוסר. את ג'יילן מעניינות בעיקר הפילוסופיה ו"האמת הגדולה" שמאחורי ההתרחשויות הפרטניות, שמשמשות רק כמכשיר, מבחינתו, שמאיר את אותה "אמת גדולה".
למרות היותו של הסרט ריאליסטי לחלוטין, אין כאן שימוש במצלמה ניידת – פיצ'ר שהפך להיות גימיק כמו הכרחי מאז נוסחה הדוֹגְמה הדנית לפני כ-30 שנה והיום אין כמעט סרט שנחשב "ריאליסטי" שלא משתמש בו, כאילו להרכיב מצלמה על חצובה גורם לסרט להיות פחות מציאותי. ביחד עם הפריימינג של הסרט ועם עבודת הצילום המצויינת של קורשת אורסין וצ'בהיר שהין הצלמים, הלא כל כך מוכרים במחוזתינו, הופכים אותו בנוסף גם לאחד הסרטים היפים ביותר שניתן למצוא כרגע על מסכי הקולנוע. אני מרגיש גם צורך לציין את המשחק המרשים של הקאסט, שכולל ילדים רבים שמגלמים את תלמידי בית הספר.
"על עשבים יבשים".
ניתן לומר שיצירה זו מהווה סוג של אנטיתזה לכל מה שאנחנו מכירים מהקולנוע המסחרי- החל באורך, עבור בדיאלוגים הרבים, נטולי ההומור והקלישאות המוכרות, וכלה בסיפור שכעמט ולא קיים כאן. כאילו ג'יילן מנסה לקחת את כל המרכיבים בנוסחה המקובלת לעשיית קולנוע והופך אותם על פיהם.
יש כאלה שימצאו קולנוע מהסוג הזה כמשעמם ואני יכול להבין אותם. קולנוע הוא אמנות נרטיבית ואנחנו התרגלנו לצרוך אותו ככזה. מנגד, יש אנשים שמאסו בתבנית הקבועה של הקולנוע הפופולרי ויש להם סבלנות ואורך רוח למשהו שונה ולהם מיועד סרט זה.
דירוג: 
על עשבים יבשים (טורקיה, צרפת, גרמניה, שוודיה, 2023)
בימוי: נורי בילה ג'יילאן | תסריט: אקין אקסו, אברו סיילן, נורי בילה ג'יילאן | משחק: דניס ג'לילולו, מרבה דיזדאר, מוסאב אקג'ה, אצ'ה בגסי | מוסיקה מקורית: פיליפ טימופייב | צילום: סווהיר סהין, קורסט יורסין
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-27.06.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: