צפיתי שוב ב"מת לחיות", שראיתי מספר פעמים מאז שצפיתי בו בקולנוע באוקטובר 1988 אך עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה. הוא עדיין סרט פעולה נהדר ומהנה.
ג'ון מקליין (ברוס ויליס) הוא שוטר בניו יורק שמגיע ללוס אנג'לס, שבה מתגוררים אשתו (בוני בדליה) ושני ילדיו מזה שישה חודשים. הוא מגיע ישר למסיבת חג המולד בקומה ה-30 בבניין, שחלקו עדיין בהקמה, שעורכת החברה בבעלות יפנית שלשמה אשתו עברה לחוף המערבי. קבוצה של פושעים דוברי גרמנית, שאותה מוביל הנס גרובר (אלן ריקמן), משתלטת על המסיבה.
הסרט מייצג מאוד את שנות ה-80 עם הבעלות העסקית היפנית, הסנפת הקוקאין, המחשבים, אבל זה לא פוגם בהנאה. יש דברים קטנים שאפשר היה לנכש (חלק מהסוף) אבל רוב מוחץ של הסרט פשוט נפלא, הכול עובד כמו שצריך.
הבימוי, הצילום והעריכה משרתים את התסריט והליהוק מצוין. לכל אחד יש סיבה שהוא שם, כולל נהג הלימוזינה שאוסף את ג'ון מנמל התעופה, שוטר מקרי שמוזעק למקום (רג'ינלד ולג'ונסון), וגם מפכ"ל המשטרה (פול גליסון), שני סוכני FBI וכתב חדשות נכלולי, כשארבעת האחרונים מופיעים לראשונה בשלב מתקדם, משהו שנדיר לראות בימינו (היום היו מלהקים אישה לאחד התפקידים). אפילו לתפקיד הקטן של מגיש החדשות יש אישיות, ויש גם סיבה לתמונה של האישה הערומה על הקיר (שהיתה מוחלפת במשהו אחר היום).
ברוס ויליס הפך לכוכב טלוויזיה בצדק רב בזכות הסדרה המופלאה "בלשים בלילה" מ-1985 (אחת הדוגמאות לצירוף מושלם של שחקן ודמות), שבעקבותיה החלו להציע לו תפקידי קולנוע. ואז הרבה שחקנים סירבו לתפקיד של ג'ון מקליין, כולל פרנק סינטרה, שהיתה לו זכות סירוב ראשונה לסרט ההמשך של "הבלש" שבו כיכב ב-1968, והפך לסרט זה.
בחלקים גדולים של הסרט ויליס לבד (או מדבר במכשיר קשר עם מישהו שהוא לא רואה) והוא נהדר. יורים בו והוא ממשיך אבל הוא לא כמו הדמויות השריריות של ארנולד שוורצנגר וסילבסטר סטלון השריריים שלא כאב להן אף פעם.
הקריירה של ויליס נסקה בעקבות הסרט הזה והמשכו. הוא הופיע ב"המוות נאה לה", "ספרות זולה", "12 קופים", "האלמנט החמישי", "החוש השישי", "ארגמדון", "ללכת על הכל" ו"בלתי שביר". בתחילת המאה ה-21 רוב הסרטים בכיכובו לא זכו להצלחה, אז הוא חזר לתפקיד ג'ון מקליין בשני סרטים וכיכב בשני סרטי Red.
בוני בדליה, שסרטה השני בגיל 21 היה "הם יורים גם בסוסים" המעולה, ובמשך השנים בעיקר הופיעה בתפקידי משנה וכשאשתו של, כולל של קווין קליין, הריסון פורד והיתה אם המשפחה בסדרה "הורים במשרה מלאה" בין 2010 ל-2015.
לעומת ויליס ובדליה, שהיו מוכרים על המסך לפני הסרט, זהו סרטו הראשון של אלן ריקמן (בגיל 42), שהיה כוכב תאטרון לפני כן. לאחר מכן היתה לו קריירה עם תפקידים מגוונים ושיחק, בין השאר, כרשע ב"רובין הוד: נסיך הגנבים" עם קווין קוסטנר, "על תבונה ורגישות" ו"אהבה זה כל הסיפור" עם אמה תומפסון, "כיבוש הגלקסיה" וסרטי הארי פוטר, כמובן. הוא גם כתב וביים מספר סרטים והמשיך לשחק עד מותו מסרטן ב-2016.
אחרי "מת לחיות" אין-סוף נבלים קולנועיים מצאו את מותם בנפילה מקומה גבוהה. בעקבות הליהוק של ריקמן הבריטי החלו ללהק יותר ויותר בריטים לתפקידי הנבל (שון בין וגארי אולדמן מוסרים תודה). יאן דה בונט, צלם הסרט, עבר לבימוי סרטי פעולה מצליחים, כולל "ספיד", "טוויסטר" וסרט "לארה קרופט" השני.
זהו סרטו השלישי של הבמאי ג'ון מקטירנן (שביים 11 סרטים בלבד, רובם סרטי פעולה), שסרטו הקודם היה "הטורף" עם ארנולד שוורצנגר. לאחר מכן ידע עליות וירידות תלולות בקריירה שלו, ובין השאר ביים את "המרדף אחר אוקטובר האדום" (שבו אלק בולדווין גילם את ג'ק ריאן), "השוד המושלם" (פירס ברוסנן ורנה רוסו), "מת לחיות 3" ו"הלוחם ה-13" עם אנטוניו בנדרס.
כפי שכבר כתבתי בעבר, שנת 88' היתה טובה לקולנוע, במיוחד האמריקאי. במהלך 12 חודשים לפני 36 שנה הוקרנו בבתי הקולנוע (שימו לב) איש הגשם, מי הפליל את רוג'ר רביט, ביטלג'וס, ביג, האקדח מת מצחוק, נערה עובדת, מרדף חצות, מגלה את אמריקה, דג ושמו וונדה, מעריצה צמודה, נוכלים עם סגנון, נשואה למאפיה, תייר מזדמן, גורילות בערפל, יחסים מסוכנים, הנאשמים, זעקה באפלה, חופים, תאומים, תאומי המריבה, טאקר: האיש והחלום, מארח השדים, משחק ילדים, ספריי לשיער, אהבה במלכוד, שתולים באמריקה, מיסיסיפי בוערת, הפיתוי האחרון של ישו, קוקטייל, אשה אחרת, פרנטיק, עסקים גדולים, גדולים מהחיים, חקירה בעיר זרה, מיסטיק פיצה, וילו והנסיכה, טקילה סנרייז, אהבה ממבט שלישי, המסע לעמק החלומות, לסניור באהבה, שיחות לילה, בירד, ועוד, תאמינו או לא!
שנתיים אחרי "מת לחיות", שהיה מועמד ל-4 פרסי אוסקר (עריכה, צליל, אפקטים חזותיים, עריכת אפקטים קוליים), יצא "מת לחיות 2" שהצליח עוד יותר ממנו. וב-1995 סמואל אל. ג'קסון הצטרף אל ברוס ויליס ברחובות ניו יורק בתסריט בשם Simon Says, ששוכתב לג'ון מקליין ו"מת לחיות 3", והרשע -בגילומו של ג'רמי איירונס- הפך לאח של הנס גרובר. שני סרטי ההמשך טובים ומהנים, שני סרטי ההמשך לאחר מכן כבר היו משהו אחר ולא כל כך מוצלח.
דירוג:
מת לחיות (ארה"ב, 1988)
בימוי: ג'ון מק'טירנן | תסריט: ג'ב סטוארט, סטיבן א. דה'סוזה, רודריק ת'ורפ | משחק: ברוס וויליס, אלן ריקמן, בוני בדליה, רג'ינלד ולג'ונסון, פול גליסון | מוסיקה מקורית: מייקל קיימן | צילום: יאן דה-בונט
שידור: חפשו אותו לפעמים בסינמטקים וב-VOD בטלויזיה