"הילד השישי" – ביקורת: דרמה כבדה עם שאלות מוסריות מורכבות

"הילד השישי".

"הילד השישי".

"הילד השישי" הוא דרמה צרפתית המבוססת על ספר, שמספרת על שני זוגות מרקעים מאוד שונים שדרכיהם מצטלבות ומעוררות התמודדויות עם שאלות מוסריות מורכבות. המשחק הוא ללא ספק הצד החזק של הסרט, אך מהלך העלילה שמתברר בשלב יחסית מוקדם, לא מאפשר לדרמה הבין-אישית להיות מעניינת במיוחד. בכל זאת, זו בחירה לא רעה עבור אוהבי הדרמות הכבדות.

זהו סרט הביכורים של הבמאי לאופולד לגראן, אחרי ניסיון בסרטים קצרים, והוא עושה עבודה נאותה. כנראה שבידיים אחרות ומנוסות הסוגיות החברתיות והמשפחתיות שמוצגות בסרט יכלו להיות מרגשות יותר. קתרין פאייה ולגראן עיבדו באופן די חופשי את ספרו של אלן ג'ספר "בכיים של הנהרות", ובחרו בשינויים שיעניקו יותר משקל להחלטות של הדמויות ובכך ישאבו את הצופים עמוק יותר פנימה. כאמור, ההצלחה חלקית בלבד.

"הילד השישי".

"הילד השישי".

פרנק (דמיאן בונאר, "עלובי החיים" – לא המחזמר, "מסכנים שכאלה") הוא חלק מקהילת צוענים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. הוא עובד קשה כדי לפרנס את משפחתו, בזמן שאשתו מרים (ג'ודית שמלה, "עתלית" הישראלי, "החיים ברוורס") מגדלת את חמשת ילדיהם, תחת קורת גג של קרוון קטן עם אפס פרטיות. כשחבר מבקש ממנו עזרה בהובלה של סחורה לא חוקית, הוא נעתר ומסתבך עם רשויות החוק. לעזרתו מגיע ג'וליאן (בנג'מין לברן, "נאום החתונה" הנוראי, "האשמה"), עורך דין מצליח, שמוכן לייצג אותו עם תמורה מופחתת.

כשג'וליאן ובת זוגו אנה (שרה ז'רודרו, "נאום החתונה" גם בו גילמה את בת הזוג של הדמות של לברן, "היה שלום, מר האפמן" הקטן והמוצלח) מקפיצים אותו בחזרה לשכונת הקרוונים שלו בחוצות פריז, פרנק אסיר התודה מבקש לארח אותם ולהציג לו את המשפחה הרחבה. המפגש האגבי מנכיח את הפערים בין המעמד הסוציו-אקונומי הבינוני-גבוה של הזוג עורכי הדין חשוכי הילדים ולבין זה של פרנק ומרים המותשים מאורח חייהם המסורתי ודל האמצעים. התפתחות לא צפויה קושרת את חיי שני הזוגות ומערערת את סולם הערכים שלהם עד לבסיס.

"הילד השישי".

"הילד השישי".

ארבעת השחקנים הראשיים משחקים מצוין. אמינות הרגשות של הדמויות, שכל כך קריטית בשביל לגרום לנו להיות מושקעים בסיפור ולהבין את הבחירות שלהן, מפוקפקות ככל שיהיו, מועברת בצורה מקצועית. יחד עם ההגשה המאופקת של שמלה ובונאר, שמהווה היפוך הולם ביותר של המוחצנות של ז'רודרו ולברן, אנחנו מקבלים תצוגה מרשימה של אנסמבל שנבנה היטב.

הצילום הפשוט והישיר עוזר להפוך את החוויה להיות יומיומית ונגישה יותר, ברגעים מסוימים אפילו נראית על סף דוקומנטרית, בעיקר בשכונת הקרוונים. לצד זאת ישנן סצינות ספורות עם צילום סינמטי מרהיב. העיצוב והמוסיקה משרתים את הסרט בצורה טובה, אך לא מעבר.

"הילד השישי".

"הילד השישי".

בסך הכל הסרט עושה עבודה טובה בלהצביע על שאלות חברתיות וחוקיות חשובות של העולם המתקדם כביכול, גם אם שנויות במחלוקת, והוא עושה זאת בכשעה וחצי (מצרך נדיר בימינו), שמרגישה קצת ארוכה יותר.

דירוג: ★★★☆☆

הילד השישי (צרפת, 2022)
בימוי: לאופולד לגראן | תסריט: לאופולד לגראןקתרין פאייהאלן ג'ספר | משחק: שרה ג'רדובנז'מין לאוורןז'ודית שמלהדמיאן בונארמארי-כריסטין אוריאוליבייה רבורדין | מוסיקה מקורית: לואיס סקלביס | צילום: ג'וליאן רמירז הרנן
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-06.06.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?