במאי הסרטים המוערך, רומן פולנסקי ("הפסנתרן"), הגיש אתמול בקשה לבית המשפט העליון בלוס אנג'לס בניסיון למחוק את התיק נגדו, בו הודה בבעילת קטינה בת 13 בניגוד לחוק. טענותיו של פולנסקי, המתבססות בחלקן על ממצאים של סרט ביוגרפי חדש שנוצר עליו, "רומן פולנסקי: מבוקש ונחשק", יוצאות בהאשמות כנגד מערכת המשפט ומשרד התובע המחוזי בקליפורניה. כמו כן מזכיר פולנסקי את בקשות הביטול הרבות של קרבנו, הילדה-דאז-ועכשיו-כבר-מבוגרת, סמנתה גייגר.
נחזור קצת אחורה לסיפורו של פולנסקי. פחות מ-8 שנים אחרי שנרצחה אשתו בברוטליות בידי חבורתו של צ'ארלס מנסון (וויקי), פולנסקי צילם שני סשנים של צילומים בכיכובה של ילדה בת 13, סמנתה גייגר. במרס 1977 התקיים סשן הצילומים השני, בו השקה פולנסקי את הילדה בשמפניה ואף גרם לה לנטול סמי הרגעה. על פי ראיון שהעניקה גייגר בשנת 2003, טענה כי ידעה שמדובר בסיטואציה רעה, אך לא ידעה כיצד לחלץ את עצמה ממנה.
לאחר המעשה הזדוני שיבוא, פולנסקי הואשם באונס באמצעות סמים, מעשי סדום וצרור האשמות נוסף. עם זאת, במסגרת עסקת טיעון, הוא הודה באשמה "פחותה" של בעילת קטינה. הוא הורשה להיעדר ממאסר במשך 90 יום על מנת שיוכל להשלים את הפרויקט הנוכחי שעבד עליו דאז, תוך מתן אפשרות לטוס לחו"ל, ואכן ניצל את ההזדמנות וטס לאנגליה, וממנה לצרפת, שם השתקע ולא הוסגר חזרה לארה"ב. מאז פולנסקי נחשב פושע נמלט שמיד עם הגיעו לארה"ב היה נאסר, ועל כן לא הגיע לטקסי האוסקר לאורך השנים, וגם לא קיבל בידיו את הפרס לבמאי הטוב ביותר ב-2003 על "הפסנתרן".
בין אם טענותיו של פולנסקי (או נכון יותר לומר, של הסרט הביוגרפי על מתבסס פולנסקי) כנגד השופט והתובע במשפטו (שלכאורה כרתו ברית ותיאמו עניינים במטרה להפיל את פולנסקי) נכונות או לאו, עדין מדובר בפושע – נמלט – שהודה במעשיו אך לא נענש יום מחייו עליהם (ואני מוחה על הניסיון לטעון שחיים ב'גלות' הם עונש). אמן קולנועי או לא, הוא צריך לשבת בכלא.
בסרט התיעודי מרואיינים הסנגור, התובע והנערה שהאשימה ומסכימים שבאופן השערורייתי שבו הדברים התנהלו בריחתו של פולנסקי הייתה מובנת בהחלט.
לא מדובר על בחור תמים, אבל לא הייתי שולח אותו לכלא בלי לברר קודם את העובדות.
אורכו של עונש המאסר המגיע לרומן פולנסקי ראוי לויכוח, אמנם זה לא מחליף את העובדה שפולנסקי הודה בפשע שביצע ומקומו בכלא.