"סוג של חסד" מורכב משלושה סרטים "קצרים" שיחד מסתכמים ביותר מ-160 דקות. בכל אחד מהם משחק אותו הרכב שחקנים (עם תוספות שונות), עם נגיעות נושאיות קטנות משותפות. זה כמו צפייה בשלושה פרקים רצופים של "אזור הדמדומים" כשבנוסף לרעיונות עם מוטיב של מדע בדיוני או פנטזיה (או טכנולוגיה כמו ב"מראה שחורה"), הרעיונות היפים מרוצפים תפניות חולניות עם דמויות משונות ומצבים קיצוניים כמו כל הסרטים של התסריטאי-במאי היווני יורגוס לנתמוס ("המועדפת", "שיני כלב", "הלובסטר").
לפעמים זה מרגיש אמיתי ואורגני, לפעמים זה מוזר רק כדי להיות מוזר וזה מעצבן כמו המוזיקה שמלווה חלקים גדולים מהסרט. לגבי המוזיקה: זה בסדר להיות אחר ושונה, אבל להיות לא-נעים ומוזר כדי שיהיה ברור שמה שאנחנו רואים הוא מוזר ומעורר אי-נעימות בכוונה זה מיותר, כמו מישהו שנכנס לחדר הומה וצועק "אל תסתכלו עליי". מספיק שהדיאלוגים מלאכותיים במכוון. דווקא פער בין ההתרחשות למוזיקה -לאו דווקא נעימה וקלילה באופן מוגזם- היה יכול להועיל יותר.
בכל שלושת הסרטים, שמתרחשים וצולמו בלואיזיאנה, יש אכזריות, דם עירום ומין, וכמו במקרים רבים בסרטים של לנתמוס גם בעלי חיים. למרבה המזל, יש ללנתמוס (שעדיין כותב ביוונית) רעיונות מעניינים ומסקרן לראות את הסרטים שלו: קומת משרדים עם המון פינות ופניות, צילום של נסיעה בכביש גישה לבית, ולא הכול מוסבר מיד. הוא מביים כמעט סרט בשנה, עובד בקצב מרשים, במיוחד כשמדובר בסרטים מושקעים מבחינת עיצוב, כמו בסרטו הקודם, "מסכנים שכאלה", שבדומה לו גם פה נעשה שימוש בצילום בשחור-לבן, הפעם לפלאשבקים הקצרים ולחלומות.
הצוות מאחורי המצלמה עבד אתו בסרט או בסרטיו הקודמים, כולל הצלם, המלחין והעורך. גם שלושה מהשחקנים העיקריים הופיעו בסרטו הקודם: אמה סטון, וילאם דאפו, מרגרט קווילי, ואליהם מצטרפים ג'סי פלימונס ("כוחו של הכלב", "רוצחי פרח הירח", וגם בסרטים לא ארוכים ומייגעים), ג'ו אלווין ("המועדפת"), מאמודו את'י ("עולם היורה: עולם חדש") והונג צ'ו ("הלוויתן"). לכל אחד מהם תפקיד בכל אחד משלושת הסרטים. סרטו הבא מבוסס על הסרט הקוריאני !Save the Green Planet וגם בו עתידה לככב אמה סטון.
לכתוב על עלילת הסרטים תהרוס אותם, תגלה עליהם יותר מדי. הראשון הוא הטוב מכולם והוא בינוני שהיה יכול להיות טוב יותר. ג'סי פלימונס בתפקיד הראשי והוא עוסק בשליטה בהחלטות בחיים וגורל.
דירוג:
בסרט השני פלימונס מגלם שוטר שאשתו נעדרת. זה הסרט הפסיכי ביותר וגם בעל החלקים הגרפיים ביותר; בין עולם הדמויות שמוצגים בכל סרט, בזה יש את המוצלחות ביותר, אך הסוף לא מוצלח.
דירוג:
ובסרט השלישי אמה סטון מלווה בפלימונס ומכונית מהירה ויחד הם מחפשים מישהי, כשווילאם דאפו מגלם ראש כת, לא לגמרי בשונה מהדמות שלו בסרט הראשון.
דירוג:
גם אם כל סרט היה עומד בפני עצמו (כפרק במיני סדרה) ניתן היה לקצר את שלושתם, ועל אחת כמה וכמה היה צריך לעשות את זה כשהם מוקרנים בזה אחר זה. ההפסקה ללא עצירה פוגעת בסרטים ופוגמת בחוויה כי אין זמן לעכל, לנשום, לחשוב, ועוברים לעלילה חדשה עם דמויות אחרות (ועם אותם שחקנים, כשצריך לזנוח את הקשרים ומערכות היחסים שהיו ביניהן ולשמוע שמות חדשים). בשלישי, אגב, לדמות של אמה סטון קוראים בשם האמיתי של השחקנית: אמילי.
* ותיקון לאחת הטעויות בתרגום שצרמו לי במיוחד: "גרילד צ'יז" אינה שם של מנה -כמו צ'ילי קון קרנה, למשל- אלא מדובר בסך הכול בכריך עם גבינה מותכת.
סוג של חסד (אירלנד, בריטניה, 2024)
בימוי: יורגוס לנתימוס | תסריט: אפת'ימיס פיליפו, יורגוס לנתימוס | משחק: אמה סטון, מרגרט קוויילי, ג'סי פלמונס, האנטר שייפר, ווילם דפו, הונג צ'או, ג'ו אלווין | מוסיקה מקורית: ג'רסקין פנדריקס | צילום: רובי ריאן
הפצה: פורום פילם, החל מה-20.06.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: